הלכה ליום שישי ה' אייר תשפ"ב 6 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן דניאל ז"ל

נלב"ע ה' אייר תשס"ה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת השבוע - פרשת אמור

נאמר בפרשה בענין הכהנים, "קדושים יהיו לאלהיכם ולא יחללו את שם אלהיהם"
התורה מזהירה אותנו, כי על הכהנים להיות מופרשים מהעם בקדושה יתירה, מפני שהם עם ה', ועם ה' צריכים להיות מקודשים יותר משאר העם.
ולמה אמרה התורה "אמור אל הכהנים ואמרת אליהם", הלא יכלה התורה לומר "אמור אל הכהנים" ותו לא, אלא הפשט הוא כמו שפירש רש"י, להזהיר גדולים על הקטנים, שיזהירו הגדולים את הקטנים שלא יטמאו למתים (כי כהן אסור לעמוד בארבע אמותיו של המת).

עוד יש לפרש מה שכתב רש"י "להזהיר גדולים על הקטנים", שהגדולים מוזהרים שינהגו בקדושה וטהרה יתירה, בכדי שהקטנים ילמדו מהם איך לנהוג.

אלא שאם נתבונן בפסוקים, נראה שיש כאן קושי גדול, שהרי נאמר "קדושים יהיו", שיהיו במעלה גדולה יותר משאר העם, ואיך אחר כך נאמר "ולא יחללו את שם אלהיהם", הלא חילול הוא הדרגה היותר פחותה מקדושה, שכן אדם שאינו קדוש, עדיין לא מוכרח שיהיה מחולל, ואם כן מה זאת שצותה התורה שיהיו קדושים, והוסיפה שלא יחללו את שם ה'.

אלא התורה מלמדת אותנו, כי בדרך העלייה של אדם בעבודת ה', אין מקום לפשרות, אין דרך אמצעית שבה יכול האדם ללכת, אין זו עבודת ה' בשום פנים ואופן.

האדם במעשיו, הוא או מקדש את שם ה', או שהוא חס ושלום מחלל את שם ה', לכן באה התורה ואומרת, קדושים יהיו, שכן אם לא יהיו קדושים, הרי הם מחללים את שם אלהיהם.

בדרך התורה אין מקום כלל לפשרות, ואי אפשר להכניס רפורמה במצוות, להתפשר על חלק מהן, ופוק חזי, שכל אלו שניסו לומר על חלק מהמצוות שאינם שייכות אלא לחסידים ואנשי מעשה, או שניסו לבטל לגמרי כמה מצוות, סופם שפרשו לגמרי מן היהדות, ועל כגון הם נאמר "ולא יחללו את שם קדשי".

ישראל אומרים בכל יום "קריאת שמע", ואומרים, "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי... לאהבה את ה' אלהיכם... ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם", ותיכף אחר כך נאמר, "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים". גם בפסוק זה אנו מוצאים את המעבר החד מאד, הן מצד הקדושה "בכל לבבכם ובכל נפשכם", והן לצד השני "השמרו לכם פן יפתה לבבכם". כל זאת מפני שאין בעבודת ה' דרך אמצעית, שכן אם אדם ישמע ליצר הרע בדבר קטן, סוף דבר שעתיד הוא ללכת ולהכשל בעוונות החמורים ביותר.

ומובן שכוונת דברינו היא, שאף על פי שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, מכל מקום, גם אם נכשל חלילה אדם באיזה דבר, עוד יכול הוא להתרומם חזרה לעבודת ה', אבל אם הוא נכשל בחטאים בעניני הדעות, שיש בלבו מחשבות כפירה, אפילו אינו כופר ממש, רק הוא מפרש בתורה פירוש בלתי נכון, והוא מנסה להקל במצוות מסברות בלתי נכונות, כגון אלו שהם מזלזלים במדקדקים במצוות וכיוצא באלו, או אדם שהוא שקוע בחטא ואינו רוצה בכלל לחזור בתשובה, שאז הוא מועד לאבדון מבחינה רוחנית.

וזהו הפירוש בדברי רבותינו שאמרו שעל כל  העוונות לא בא הקדוש ברוך הוא להגלות את עמו ולהחריב את המקדש, ואפילו לא על גילוי עריות עבודה זרה ושפיכות דמים, ועל מה העניש את ישראל, "על עזבם את תורתי", על כך שעברו על עון ביטול תורה.

והביאור הוא, שאדם שהוא במדרגה ירודה כל כך שחוטא בחטאים נוראים כל כך, אין עיקר התביעה כנגדו מצד העבירות הגדולות שהוא עושה, שכן מה כבר אפשר לצפות מאדם שפל כל כך, רק עיקר התביעה בכל חומרת הדין, היא על כך שאיפשר לעצמו בתחילת הדרך להתדרדר בעבודת ה' במדרון חלקלק, וזאת על ידי ביטול התורה שעשה, שאילו היה ממשיך לקבוע עתים לתורה יום יום, ודאי שלא היה יורד לפי שאול.

על כן מחוייבים אנו ביתר שאת, להקפיד לשמור עצמינו לעבוד את ה' כראוי, שאם חלילה נאפשר לעצמינו ירידה קלה, אין אנו יכולים לדעת לאן עוד נגיע ח"ו. אבל אדם שהוא מתיירא תמיד מה' יתברך, ומשתדל לשמור על מעמדו הרוחני ולהוסיף עוד ועוד בעבודת בוראו, מובטח הדבר שיצליח בעבודת ה', וטוב לו בזה ובבא.

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

למה הפסקתם לכתוב את שם הרב שכותב הדבר תורה לשבת? ח' אייר תשפ"ב / 9 במאי 2022

כאשר לא כתוב ממי המאמר, הוא מהרב יעקב ששון שליט"א, נכד מרן, ועורך ההלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה