הלכה ליום שישי ה' אייר תשפ"ב 6 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן דניאל ז"ל

נלב"ע ה' אייר תשס"ה
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת השבוע - פרשת אמור

נאמר בפרשה בענין הכהנים, "קדושים יהיו לאלהיכם ולא יחללו את שם אלהיהם"
התורה מזהירה אותנו, כי על הכהנים להיות מופרשים מהעם בקדושה יתירה, מפני שהם עם ה', ועם ה' צריכים להיות מקודשים יותר משאר העם.
ולמה אמרה התורה "אמור אל הכהנים ואמרת אליהם", הלא יכלה התורה לומר "אמור אל הכהנים" ותו לא, אלא הפשט הוא כמו שפירש רש"י, להזהיר גדולים על הקטנים, שיזהירו הגדולים את הקטנים שלא יטמאו למתים (כי כהן אסור לעמוד בארבע אמותיו של המת).

עוד יש לפרש מה שכתב רש"י "להזהיר גדולים על הקטנים", שהגדולים מוזהרים שינהגו בקדושה וטהרה יתירה, בכדי שהקטנים ילמדו מהם איך לנהוג.

אלא שאם נתבונן בפסוקים, נראה שיש כאן קושי גדול, שהרי נאמר "קדושים יהיו", שיהיו במעלה גדולה יותר משאר העם, ואיך אחר כך נאמר "ולא יחללו את שם אלהיהם", הלא חילול הוא הדרגה היותר פחותה מקדושה, שכן אדם שאינו קדוש, עדיין לא מוכרח שיהיה מחולל, ואם כן מה זאת שצותה התורה שיהיו קדושים, והוסיפה שלא יחללו את שם ה'.

אלא התורה מלמדת אותנו, כי בדרך העלייה של אדם בעבודת ה', אין מקום לפשרות, אין דרך אמצעית שבה יכול האדם ללכת, אין זו עבודת ה' בשום פנים ואופן.

האדם במעשיו, הוא או מקדש את שם ה', או שהוא חס ושלום מחלל את שם ה', לכן באה התורה ואומרת, קדושים יהיו, שכן אם לא יהיו קדושים, הרי הם מחללים את שם אלהיהם.

בדרך התורה אין מקום כלל לפשרות, ואי אפשר להכניס רפורמה במצוות, להתפשר על חלק מהן, ופוק חזי, שכל אלו שניסו לומר על חלק מהמצוות שאינם שייכות אלא לחסידים ואנשי מעשה, או שניסו לבטל לגמרי כמה מצוות, סופם שפרשו לגמרי מן היהדות, ועל כגון הם נאמר "ולא יחללו את שם קדשי".

ישראל אומרים בכל יום "קריאת שמע", ואומרים, "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי... לאהבה את ה' אלהיכם... ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם", ותיכף אחר כך נאמר, "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים". גם בפסוק זה אנו מוצאים את המעבר החד מאד, הן מצד הקדושה "בכל לבבכם ובכל נפשכם", והן לצד השני "השמרו לכם פן יפתה לבבכם". כל זאת מפני שאין בעבודת ה' דרך אמצעית, שכן אם אדם ישמע ליצר הרע בדבר קטן, סוף דבר שעתיד הוא ללכת ולהכשל בעוונות החמורים ביותר.

ומובן שכוונת דברינו היא, שאף על פי שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, מכל מקום, גם אם נכשל חלילה אדם באיזה דבר, עוד יכול הוא להתרומם חזרה לעבודת ה', אבל אם הוא נכשל בחטאים בעניני הדעות, שיש בלבו מחשבות כפירה, אפילו אינו כופר ממש, רק הוא מפרש בתורה פירוש בלתי נכון, והוא מנסה להקל במצוות מסברות בלתי נכונות, כגון אלו שהם מזלזלים במדקדקים במצוות וכיוצא באלו, או אדם שהוא שקוע בחטא ואינו רוצה בכלל לחזור בתשובה, שאז הוא מועד לאבדון מבחינה רוחנית.

וזהו הפירוש בדברי רבותינו שאמרו שעל כל  העוונות לא בא הקדוש ברוך הוא להגלות את עמו ולהחריב את המקדש, ואפילו לא על גילוי עריות עבודה זרה ושפיכות דמים, ועל מה העניש את ישראל, "על עזבם את תורתי", על כך שעברו על עון ביטול תורה.

והביאור הוא, שאדם שהוא במדרגה ירודה כל כך שחוטא בחטאים נוראים כל כך, אין עיקר התביעה כנגדו מצד העבירות הגדולות שהוא עושה, שכן מה כבר אפשר לצפות מאדם שפל כל כך, רק עיקר התביעה בכל חומרת הדין, היא על כך שאיפשר לעצמו בתחילת הדרך להתדרדר בעבודת ה' במדרון חלקלק, וזאת על ידי ביטול התורה שעשה, שאילו היה ממשיך לקבוע עתים לתורה יום יום, ודאי שלא היה יורד לפי שאול.

על כן מחוייבים אנו ביתר שאת, להקפיד לשמור עצמינו לעבוד את ה' כראוי, שאם חלילה נאפשר לעצמינו ירידה קלה, אין אנו יכולים לדעת לאן עוד נגיע ח"ו. אבל אדם שהוא מתיירא תמיד מה' יתברך, ומשתדל לשמור על מעמדו הרוחני ולהוסיף עוד ועוד בעבודת בוראו, מובטח הדבר שיצליח בעבודת ה', וטוב לו בזה ובבא.

שבת שלום

שאלות ותשובות על ההלכה

למה הפסקתם לכתוב את שם הרב שכותב הדבר תורה לשבת? ח' אייר תשפ"ב / 9 במאי 2022

כאשר לא כתוב ממי המאמר, הוא מהרב יעקב ששון שליט"א, נכד מרן, ועורך ההלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה