הלכה ליום שישי י"א אייר תשפ"ה 9 במאי 2025

אחרי מות קדושים

מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה קדושים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, תהיו קדושים כי אני קדוש, האדם צריך להתדבק בקונו, ללכת אחר מדותיו. מה הוא חנון, אף אתה תהיה חנון, מה הוא רחום, אף אתה תהיה רחום, מה הוא קדוש, אף אתה תהיה קדוש.

כל מקום שאתה מוצא קדושה, אתה מוצא גדר ערוה. על האדם להזהר, שאם יש מקום שיש שם חוסר צניעות, יתרחק משם, הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, צריך לשמור את עצמו תמיד, ויחשוב כי תמיד היצר הרע רוצה להכשיל אותו, בתחילה באיסור ראייה, ולאחר מכן גם במעשה, "עין רואה ולב חומד", נאמר: "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ", היה צריך להיות כתוב "על לא שמרתי תורתך", מהו שנאמר "על לא שמרו"?, אלא שהעיניים בוכות על מה שהן עצמן לא שמרו את התורה! שהאדם לא שמר את העיניים שלו בקדושה.

אך ברוך ה', ישראל קדושים, הנה עתה אנו מתקרבים ליום העצמאות, ומה עשו בשנים קודמות ביום העצמאות? קידשו אותו לתורה! כל חכמי ישראל רצים מבית כנסת לבית כנסת, "והם תכו לרגלך", כתתו רגליהם ממקום למקום להרביץ תורה בישראל, כי הפכו את היום הזה ליום שכולו תורה. הלואי היה יומיים חג העצמאות, היו לנו יומיים שכולם תורה...

אבל יש מקומות שמעמידים במות, ועושים שם קומזיץ וכל מיני דברים, ושם אין משמרת לצניעות, אסור ללכת לשם! אל תקרב אל פתח ביתה!

נאמר עוד בפרשה, "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", התורה אומרת, אל תשנא את חברך, אבל תוכיח את חברך. כתוב במשלי, "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת", אדם שאוהב את חבירו, אם הוא באמת אוהב אותו, ידריך אותו בדרכי ה' ולא יחניף לו. יאמר לו, ידידי, תדע, דבר זה אסור. אם רואה דבר לא טוב בחבירו צריך להוכיח אותו, כמו שמצאנו אצל עלי הכהן הגדול, שכאשר ראה את חנה מתפללת לה', חנה עשתה תנועות שונות והיה נראה לעלי שהיא שיכורה, "וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה", לכן מיד אמר לה: "עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין? הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ!", "וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי! אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'". ומיד, ביקש ממנה עלי סליחה, וכמו שנאמר: "וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ". וזכתה לבן גדול עולם, שהוא שמואל הרמתי.

שמואל הרמתי, היה שקול כמשה ואהרן, כמו שנאמר "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ". מה פירוש הדבר "קוראי שמו"? כתוב בנביא, בזמן ששמואל הוכיח את ישראל על עוונו של שאול המלך, היה מספר להם את ההיסטוריה שלהם, ובתוך דבריו אמר להם, הקדוש ברוך הוא שלח נציגים לעם ישראל להושיעם מכל צרותיהם, "וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל", הוא גדעון בן יואש שהציל את ישראל מיד העמונים ועמלק, "וְאֶת בְּדָן", זה שמשון הגיבור שבא משבט דן, "וְאֶת יִפְתָּח", הוא יפתח הגלעדי שהיה גיבור חיל ולחם בבני עמון. "וְאֶת שְׁמוּאֵל", הוא שמואל הרמתי, "וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב".

ולכאורה הדבר תמוה, כי כאן שמואל הרמתי מדבר על עצמו, ואם כן היה צריך לומר "ואותי", ולא "ואת שמואל". אלא שכאשר שמואל היה מדבר, השכינה היתה מדברת מתוך גרונו, והשכינה היא שאומרת "ואת שמואל". ואיפה מצאנו נביא שהשכינה היתה מדברת כך מתוך גרונו, רק אצל משה ואהרן! זהו שנאמר "ושמואל בקוראי שמו", שהשכינה קוראת את שמו מפיו. היתה מעלתו גדולה.

אדם צריך גם לחנך את בניו לתורה, להוכיחם בחכמה שילכו בדרכי ה'. ובפרט עליו להתפלל לה' כמו חנה הנביאה, שיזכה לבנים תלמידי חכמים. הגמרא (בבא מציעא דף פה.) אומרת, שרב יוסף התענה ארבעים תעניות כדי שיזכה לעסוק בתורה, עד שאמרו לו בחלום "לא ימושו מפיך", ואז התענה עוד ארבעים תעניות כדי שבניו יהיו תלמידי חכמים, עד שאמרו לו בחלומו "לא ימושו מפיך ומפי זרעך", ואז התענה עוד מאה תעניות עד שהראו לו בחלומו "ומפי זרע זרעך". אשרי אדם שזוכה לבנים תלמידי חכמים צדיקים! ו"ברא מזכה אבא" הבן מזכה את אביו בשמים. מי כאן מתענה מאה תעניות שיהיו בניו תלמידי חכמים? היום רוצים שיהיה ככה "אוטומטי", אין דבר כזה!

רבינו החתם סופר העמיד תלמידים הרבה, היתה לו ישיבה בפרשבורג בהונגריה, ושם הקים עולה של תורה. לעת זקנתו, נולד לו בנו רבי אברהם שמואל בנימין. זה ה"כתב סופר". והוא לא היה ילד כל כך בריא, אלא היה חלש מאד.

בישיבה של החתם סופר, היו מסיימים את הלימודים בשעה עשר בלילה. אבל הבן הזה של החתם סופר, היה בא אליו בשעה שמונה, אומר לו, אבא, אין לי כח, אני עייף, היה אומר לו, לך לישון בני.

והבן הזה, היה לומד תורה בצנעה. היה ישן במיטתו עד השעה עשר, שאביו כבר היה מגיע בעצמו מן הישיבה והולך לישון. והוא ידע שאביו יקום בשעה חמש וחצי. וכך היה בעצמו קם ולומד תורה מהשעה עשר וחצי עד חמש וחצי, כל הזמן שאביו היה ישן. ואביו היה קם, ומוצא שהבן שוב ישן, והיה חושב בעצמו, הנה הוא ישן משמונה עד שמונה, איזה עצלן! אביו לא ידע איך הוא קם בלילה ולומד.

כשהגיע החתם סופר לגיל זקנה, לא הרגיש טוב, קרא לחבירו רבי דניאל פרוסטיץ, אמר לו, לך לישיבה ותאמר לתלמידים שהיום לא אמסור שיעור. בנו, היה בחדר השני, נכנס לפניו ואמר לו, אבי, תאפשר לי בבקשה שאני אגיד שיעור במקומך היום! אמר לו אביו, מה? אתה תגיד שיעור? יבלעו אותך חי! אמר לו, אבא, מה איכפת לך, תן לי לנסות! גם רבי דניאל אמר לו, מה איכפת לך, תן לו לנסות.

הלכו רבי דניאל ורבי אברהם שמואל בנימין לישיבה. ישב רבי אברהם שמואל ואמר שיעור, במשך שש שעות אמר שיעור, דברים נפלאים שלא שמעתן אוזן מעולם!

אחרי השיעור, רץ רבי דניאל כמו נער וסיפר לחתם סופר מה שהיה, אמר לו הבן שלך אמר שיעור נפלא! אף אחד לא יכל להפסיק אותו! כולם פערו פיהם ונבהלו מפניו! התחיל החתם סופר בוכה ואמר לו, תדע לך, אין תפלה אחת שלא הורדתי דמעות שיהיה לי בן תלמיד חכם!

אנשים רוצים הכל "אוטומטי", שיהיה הכל מוכן, אבל איך? צריך להשתדל בכל כוחו, להכניס אותו לישיבה, ולדאוג לו לפרנסה אחרי שיתחתן, יתן לו ויעזור לו בו בכל, ואז יזכה לבן תלמיד חכם, שיזכה אותו בעולם הבא. "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

היי היה פעמיים ברצף ששחכתי להגיד סירת העומר אז שניהם אמרתי מישהו אמר לי שאם אתה לא אומר ספירת העומר ב-24 שעות מקסימום אחד לשני כל שאר הימים אתה חייב לעשות בלי ברכה אבל אני לא יודע אם זה נכון
נגיד ביום הראשון ששחכתי בבוקר אמרתי בשעה 9 ובבוקר השני 9 וחצי אז האם מותר לי להמשיך לספור עם ברכה?
אם לא
אני לא יודע מתי בבוקר אמרתי את זה אז יש סיכוי שעבר 24 שעות ויש סיכוי שלא עבר
אז האם להמשיך עם ברכה (תענו לי על השאלה הזאת רק אם השאלה הקודמת זה לא)? כ"ח ניסן תשפ"ב / 29 באפריל 2022

זה לא נכון. מי ששכח בלילה וספר ביום, ממשיך לספור בברכה. ואין לזה קשר לעשרים וארבע שעות.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה