הלכה ליום שני ד' תמוז תשפ"ה 30 ביוני 2025

מאכלים שהובאו לבסיס צבאי בשבת

שאלה מחייל צה"ל: בבסיס שבו אנו מוצבים, אין מטבח. ובשבת הובאו לבסיס מאכלים שונים על ידי רכב צבאי. כל המאכלים בושלו לפני שבת, ובבואם לבסיס הונחו על גבי פלאטה חשמלית, כדי שישארו חמים. האם מותר לאכול ממאכלים אלה?

תשובה: סיבת השאלה, לפי ההלכה הפסוקה בידינו, שאם אדם בישל מאכל בעצם יום השבת, אסור לו לאכול מאותו המאכל לעולם. ולאנשים אחרים מותר לאכול מאותו מאכל רק במוצאי שבת. כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן שיח).

הנאה מחילול שבת
ובנדון השאלה שלפנינו, אף על פי שהמאכל התבשל מערב שבת, מכל מקום הסיעוהו בעצם יום השבת במכונית. וכבר כתב הרמ"א (בהגהתו על השלחן ערוך שם), שלא רק במקרה שבישלו את המאכל בשבת אסור לאכלו, אלא הוא הדין בכל שאר מלאכות השבת, שאסור ליהנות מעשייתם ביום השבת כלל. ולכן, אם יהודי קטף פירות מן העץ בשבת, אסור לאחרים לאכול מאותם הפירות עד למוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

ואם כן הוא הדין בנדון שאלתינו, כאשר עצם הבאת המאכלים לבסיס נעשתה על ידי חילול שבת, בנסיעה במכונית, הרי שלכאורה יש לאסור לאכול מן המאכלים עד למוצאי שבת. ועד אז יסתפקו החיילים באכילת מזון משומר וכדומה, שלא הובא אליהם באיסור.

אותם שהביאו את המאכלים, נחשבים שוגגים
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נשאל בנדון זה (ותשובתו נדפסה בספר חזון עובדיה חלק רביעי עמוד תכז), וכתב, שמכיון שיש לשער, שזה שהביא את המאכלים לבסיס חשב בטעות שאין בדבר איסור, משום שקיימת השקפה בעיני כמה בני אדם שאינם בקיאים בהלכה, כאילו בצבא, המצב הוא תמיד כמו מצב מלחמה, ולכן יש פיקוח נפש בדבר, ומותר להסיע מאכלים לחיילים (דבר שאמנם יתכן שיקרה במצבים מסויימים).

ולפיכך נראה שאין דינו של זה שהביא את המאכלים כדין "מזיד", כלומר, כדין אדם שעשה כן בכוונה תחילה לחלל את השבת. אלא יש לדונו כ"שוגג", כלומר, כאדם שעשה כן בטעות. ובאופן שנעשה מעשה כמו זה, בשוגג, על ידי חילול שבת, לדעת הרבה פוסקים אין לאסור לאכול מן המאכל עד למוצאי שבת. ובפרט במקום צורך גדול. (וכמו שכתב המשנה ברורה).

ומטעם זה, ומטעמים נוספים, כתב מרן הרב זצ"ל, שיש להקל בדבר בדיעבד, ויוכלו החיילים לאכול ממה שהוגש לפניהם.

וכן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, בספר קובץ תשובות (סימן כד) כתב, שמכיון שלא נעשה מעשה איסור בגוף המאכל, כלומר, לא המאכל עצמו בושל בשבת, אלא רק מעשה צדדי גרם לכך שהמאכל יגיע לבסיס, יש להתיר לאכלו בשעת הדחק. (ומרן זצ"ל האריך לדון בסברא זו).

וכתב עוד, שאפילו אם נאמר שיש לאסור לאכול מן המאכלים, מכל מקום, חייל שמרגיש בעצמו שאם לא יאכל מן המאכלים תגרם לו חולשה, ועל ידי כך לא יוכל להערך כראוי למשימתו, מותר לו לאכול מן המאכלים הללו, כיון שעצם האיסור לאכול ממאכל שנעשה בו איסור, אינו מן התורה, אלא מדרבנן, ובאופן כזה יש להקל.

וסיים מרן הרב זצ"ל, שאף שיש להקל בדבר, מכל מקום יש להשפיע שמכאן ולהבא, תדאג הרבנות הצבאית למאכלים חמים ללא צורך בחילול שבת, אלא מערב שבת יכינו מאכלים כדי הצורך, ויניחום על גבי פלאטה חשמלית, כפי שנעשה בבסיסים הגדולים.

ולסיכום: מאכלים שבושלו לפני שבת, והובאו לבסיס צבאי בעצם יום השבת, אף על פי שאסור היה להביאם לבסיס, מכל מקום מותר לחיילים לאכול מאותם המאכלים בשבת. ומכאן ולהבא ידאגו לתקן את המעוות, ויביאו אליהם את המאכלים לפני כניסת השבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש אפשרות לסמוך על הדבר במקרים של נוהל שגרה? למשל חיילים בעמדה שמקבלים את האוכל מרכב הסיור בדרך קבע? ו' אדר תשע"ב / 29 בפברואר 2012

כבר כתבנו שבימים כתיקונים אין לנהוג כן, וכל השאלה היתה כאשר בפועל כבר נעשה הדבר, שאז החייל יוכל לסמוך על סברות המיקלים.

מה הדין במקרה שהרכב נוסע בכל מקרה למוצב (כגון רכב בט"ש שעובר בין המוצבים לצורכי בטחון) האם מותר להוסיף לו מאכלים עבור אנשי המוצב? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

גם באופן שבלאו הכי יש רכב שנוסע לבסיס, בדרך כלל אסור להכניס לתוכו את המאכלים, מחמת כמה טעמים, ובהם, שעל ידי כך מוציאים מרשות לרשות את המאכלים, ואף על פי שגם הרכב יוצא עם כל צרכי הבטחון, מכל מקום אסור להוסיף בשיעור ההוצאה בשבת.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מנסיוני בצבא, הרבה פעמים הרכב שמביא את האוכל הוא רכב מבצעי, כלומר רכב שנמצא באמצע פעילות או סיור והלכתיתי אין בעיה שיסע, כך אולי ניתן לפתור את הבעיה הנ"ל? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

גם באופן שמדובר ברכב מבצעי, יש טעמים רבים לאסור. ועיקר הטעם, מכיון שעל ידי הרכב מוציאים את המאכל מרשות לרשות, כי בשטחי הבסיסים בדרך כלל אין עירוב, ואסור להוסיך בשיעור ההוצאה, גם כאשר בלאו הכי מוציאים חפצים לצרכי פקוח נפש.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה