הלכה ליום שישי י"ז אדר תשפ"ב 18 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

איתי חיים בן אהובה

החתן שנפל ונפצע בראשו ביום חתונתו

הוקדש על ידי

שובה בן חיים

פרשת כי תשא

בפרשת השבוע נקרא על המאורע המצער של "חטא העגל".

בזמן שהיה משה רבינו על הר סיני, ולמד שם את התורה כדי למוסרה לבני ישראל, הם עשו "עגל זהב", ואמרו "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל", אז נאמר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם, עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל".

העירו כמה מגדולי חכמי המוסר, שכאשר אנו מתבוננים בפסוקים, רואים אנו מה היתה הסיבה שביקש הקדוש ברוך הוא חס ושלום להשמיד את ישראל? לא מפני חטא העגל, על חטא העגל הסכים הקדוש ברוך הוא למחול ולהאריך אפו, אך נקודה אחת היתה בעוכריהם של ישראל, "וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא", קשיות העורף! היא התכונה שכמעט גרמה לכליה לעם ישראל.

כך אנו רואים גם בהמשך הדברים, כאשר משה רבינו מבקש ללמד זכות על ישראל, נאמר: "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקָיו, וַיֹּאמֶר, לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה", וכי מדוע ראה לנכון משה רבינו להזכיר את יציאת מצרים לפני ה' בשעה קשה כזו? אלא אמרו רבותינו במדרש (רבה מג, ז), שכוונת משה היתה, ללמד זכות על ישראל, אמר משה רבינו, "רבונו של עולם! מהיכן הוצאת אותם? ממצרים שהיו כולם עובדי טלאים, ולמדו מהם בניך ואף הם עשו העגל"! לפיכך אמר משה, "אשר הוצאת מארץ מצרים", כי אתה ה' ידעת מהיכן הוצאת אותם!

וכן מצאנו, שאפילו לאחר שכבר זכו ישראל וראו תשע מכות שהכה ה' את מצרים, עדיין היו עוסקים בעבודה זרה, כמו שהזכיר רש"י בפירושו (שמות יב, ו), שהיה צורך לומר להם, "מישכו ידיכם מעבודה זרה, וקחו לכם צאן למצוה, לקרבן פסח". זו קשיות עורף, אף על פי שתחילת מעשיהם הרעים של ישראל לא היתה באשמתם, בכל זאת, עתה היה עליהם להתעלות, לעזוב את הדרך הרעה ולשנות את דרכם!

דרש הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, אמת הדבר, במצרים שקעו ישראל במ"ט שערי טומאה, וה' העיד עליהם שלא עבדו עבודה זרה אלא מתוך שיעבוד וטירוף הדעת, זו המלצת זכות גדולה.

אולם אי היכולת לומר: "מה שעבר עבר, מכאן ולהבא נתחיל מחדש", היא המעוררת הקפדה גדולה!

כל אדם, יודע בעצמו, שיודע הוא את חסרונותיו וקיצורו בעבודת ה'. "לב יודע מרת נפשו", ולעתים מזומנות, בפרט בדורינו, שהוא דור מפונק, נוהג האדם להשליך את חסרונותיו על אחרים, "אבי היה מכה אותי", "אמי לא הראתה לי אותות חיבה", "המורים בבית הספר לא הבינו לנפשי", "החברים שלי התנכלו אלי", ויש מקרים חמורים יותר, של אנשים שאף גדלו ברקע קשה במיוחד. הכל יכול להיות נכון, ישנן "נסיבות מיקלות", ואין ספק שה' יתברך יקח אותן בחשבון ביום הדין. אולם כל זה לא פוטר את האדם מלומר: "עד כאן"! לא לעולם אוכל להאשים אחרים במצבי! אני כבר אדם בוגר, עומד ברשות עצמי, עליולהתקדם! לחתור קדימה! להשליך את העבר עם הרגליו המכוערים, ולהתעלות למקומות נעלים ויפים יותר!

מצוי הדבר מאד לגבי התפילה. מסופר על אדם שומר תורה ומצוות, שפגש את חבירו, ואמר לו, "חלמתי, שאני מדבר עם הקדוש ברוך הוא"! השיב לו חבירו, חז"ל אומרים (בברכות נה:), "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו", בודאי חשבת על ה' יתברך, ולכן חלמת מה שחלמת!

השיב לו בעל החלום, מה אתה שח? וכי מתי חשבתי בכלל על הקדוש ברוך הוא? מתי יש לי זמן לזה? בבוקר אני ממהר לתפילה, בתפילה בודאי איני חושב עליו, לאחר מכן אני אוכל ארוחת בוקר, מברך ברכת המזון, איני חושב עליו, אחר כך ממהר ללימודים שלי, ומתפלל מנחה, ואחר כך ערבית וכו', מתי בכלל יש לי זמן לחשוב על הקדוש ברוך הוא?

זוהי אמנם מעשייה בלבד, אבל יש בה מן האמת. אדם מתפלל בכל יום ויום שלוש פעמים, אילו היה שם לבו רגע אחד לפני התפילה, שה' יתברך עמו, ושומע כל מילה שהוא מוציא מפיו בתפילה, אזי לבטח היו תפלותיו מקבלות אופי אחר לגמרי!

(המאמר מהרה"ג יעקב ששון שליט"א, עורך הלכה יומית).

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

בשעת קריאת המגילה כאשר שליח הציבור קורא את המגילה מהר, האם הציבור יוצאים ידי חובת קריאת המגילה??
תודה רבה כ"ה אדר תשפ"ב / 26 בפברואר 2022

אם שומעים את כל מה שקורא והוא לא מדלג מילים, יוצאים ידי חובה.

האם מותר לההחזיק קופסה של גפרורים עם גפרורים בשבת? י"ח אדר תשפ"ב / 19 בפברואר 2022

אסור לטלטל (להזיז) קופסת גפרורים בשבת, מאחר ואינם מיועדים לשום שימוש מותר בשבת. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה