הלכה ליום שישי י"ז אדר תשפ"ב 18 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

איתי חיים בן אהובה

החתן שנפל ונפצע בראשו ביום חתונתו

הוקדש על ידי

שובה בן חיים

פרשת כי תשא

בפרשת השבוע נקרא על המאורע המצער של "חטא העגל".

בזמן שהיה משה רבינו על הר סיני, ולמד שם את התורה כדי למוסרה לבני ישראל, הם עשו "עגל זהב", ואמרו "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל", אז נאמר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם, עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל".

העירו כמה מגדולי חכמי המוסר, שכאשר אנו מתבוננים בפסוקים, רואים אנו מה היתה הסיבה שביקש הקדוש ברוך הוא חס ושלום להשמיד את ישראל? לא מפני חטא העגל, על חטא העגל הסכים הקדוש ברוך הוא למחול ולהאריך אפו, אך נקודה אחת היתה בעוכריהם של ישראל, "וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא", קשיות העורף! היא התכונה שכמעט גרמה לכליה לעם ישראל.

כך אנו רואים גם בהמשך הדברים, כאשר משה רבינו מבקש ללמד זכות על ישראל, נאמר: "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקָיו, וַיֹּאמֶר, לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה", וכי מדוע ראה לנכון משה רבינו להזכיר את יציאת מצרים לפני ה' בשעה קשה כזו? אלא אמרו רבותינו במדרש (רבה מג, ז), שכוונת משה היתה, ללמד זכות על ישראל, אמר משה רבינו, "רבונו של עולם! מהיכן הוצאת אותם? ממצרים שהיו כולם עובדי טלאים, ולמדו מהם בניך ואף הם עשו העגל"! לפיכך אמר משה, "אשר הוצאת מארץ מצרים", כי אתה ה' ידעת מהיכן הוצאת אותם!

וכן מצאנו, שאפילו לאחר שכבר זכו ישראל וראו תשע מכות שהכה ה' את מצרים, עדיין היו עוסקים בעבודה זרה, כמו שהזכיר רש"י בפירושו (שמות יב, ו), שהיה צורך לומר להם, "מישכו ידיכם מעבודה זרה, וקחו לכם צאן למצוה, לקרבן פסח". זו קשיות עורף, אף על פי שתחילת מעשיהם הרעים של ישראל לא היתה באשמתם, בכל זאת, עתה היה עליהם להתעלות, לעזוב את הדרך הרעה ולשנות את דרכם!

דרש הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, אמת הדבר, במצרים שקעו ישראל במ"ט שערי טומאה, וה' העיד עליהם שלא עבדו עבודה זרה אלא מתוך שיעבוד וטירוף הדעת, זו המלצת זכות גדולה.

אולם אי היכולת לומר: "מה שעבר עבר, מכאן ולהבא נתחיל מחדש", היא המעוררת הקפדה גדולה!

כל אדם, יודע בעצמו, שיודע הוא את חסרונותיו וקיצורו בעבודת ה'. "לב יודע מרת נפשו", ולעתים מזומנות, בפרט בדורינו, שהוא דור מפונק, נוהג האדם להשליך את חסרונותיו על אחרים, "אבי היה מכה אותי", "אמי לא הראתה לי אותות חיבה", "המורים בבית הספר לא הבינו לנפשי", "החברים שלי התנכלו אלי", ויש מקרים חמורים יותר, של אנשים שאף גדלו ברקע קשה במיוחד. הכל יכול להיות נכון, ישנן "נסיבות מיקלות", ואין ספק שה' יתברך יקח אותן בחשבון ביום הדין. אולם כל זה לא פוטר את האדם מלומר: "עד כאן"! לא לעולם אוכל להאשים אחרים במצבי! אני כבר אדם בוגר, עומד ברשות עצמי, עליולהתקדם! לחתור קדימה! להשליך את העבר עם הרגליו המכוערים, ולהתעלות למקומות נעלים ויפים יותר!

מצוי הדבר מאד לגבי התפילה. מסופר על אדם שומר תורה ומצוות, שפגש את חבירו, ואמר לו, "חלמתי, שאני מדבר עם הקדוש ברוך הוא"! השיב לו חבירו, חז"ל אומרים (בברכות נה:), "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו", בודאי חשבת על ה' יתברך, ולכן חלמת מה שחלמת!

השיב לו בעל החלום, מה אתה שח? וכי מתי חשבתי בכלל על הקדוש ברוך הוא? מתי יש לי זמן לזה? בבוקר אני ממהר לתפילה, בתפילה בודאי איני חושב עליו, לאחר מכן אני אוכל ארוחת בוקר, מברך ברכת המזון, איני חושב עליו, אחר כך ממהר ללימודים שלי, ומתפלל מנחה, ואחר כך ערבית וכו', מתי בכלל יש לי זמן לחשוב על הקדוש ברוך הוא?

זוהי אמנם מעשייה בלבד, אבל יש בה מן האמת. אדם מתפלל בכל יום ויום שלוש פעמים, אילו היה שם לבו רגע אחד לפני התפילה, שה' יתברך עמו, ושומע כל מילה שהוא מוציא מפיו בתפילה, אזי לבטח היו תפלותיו מקבלות אופי אחר לגמרי!

(המאמר מהרה"ג יעקב ששון שליט"א, עורך הלכה יומית).

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

בשעת קריאת המגילה כאשר שליח הציבור קורא את המגילה מהר, האם הציבור יוצאים ידי חובת קריאת המגילה??
תודה רבה כ"ה אדר תשפ"ב / 26 בפברואר 2022

אם שומעים את כל מה שקורא והוא לא מדלג מילים, יוצאים ידי חובה.

האם מותר לההחזיק קופסה של גפרורים עם גפרורים בשבת? י"ח אדר תשפ"ב / 19 בפברואר 2022

אסור לטלטל (להזיז) קופסת גפרורים בשבת, מאחר ואינם מיועדים לשום שימוש מותר בשבת. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה