חמץ, כגון לחם, שחרכו (דהיינו שרף אותו לחלוטין עד שנעשה כמו פחם), לפני זמן איסורו, כגון יום או יומיים לפני הפסח, מותר לקיימו ולהנות ממנו בפסח, שכל שנפסל מאכילת כלב, כבר בטל שם אוכל ממנו, ואין בו איסור חמץ בכלל.
וכבר ביארנו בעבר בהיתר "דבש מלכות" שכל מאכל שבטל שם מאכל ממנו מפני שהוא נמאס עד כדי שנפסל אף מאכילת כלב, לא חל עליו שם איסור כלל, והרי הוא מותר באכילה. אלא שיש מחמירים בזה.
ולפיכך, מותר לכתוב בחול המועד פסח בדיו שנעשה עם שכר שעורים, וכן מותר להשתמש במשחת נעליים שיש בה תערובת חמץ, אמנם, צריך להקפיד שיהיה ברור הדבר שהמשחה יוצרה קודם הפסח, כי אם בפסח עצמו עוד היה החמץ ראוי לאכילת כלב, ואחר כך בפסח עצמו נפגם טעמו, אסור להשתמש בו, מפני שכבר נאסר בהנאה בכל אופן.
וכמו כן מותר לעשן בפסח סיגריות שיש חשש שמדביקים אותם בתערובת חמץ, מפני שאינו ראוי לאכילה כלל.
ומכל מקום יש להבהיר שהאמור הוא לגבי איסור חמץ בפסח, אולם בזמנינו יש מקום לאסור את העישון מצד אחר, שקבעו הרופאים בהחלט, שסכנה נשקפת לבריאותם של המעשנים, ואף גורמים סיכון למי שנמצא בסביבתם, ושומר נפשו ירחק מזה (ועיין עוד בהליכות עולם ח"א עמוד רס"ה).
טבליות וכדורים, נגד כאבי ראש וכדומה, אפילו אם יש בהם תערובת חמץ, (שמצוי שמייצרים אותך עם עמילן חיטה) אם טעמם פגום וכבר נפסלו מאכילת כלב קודם הפסח, ובולעים אותם כמות שהם, מותר להשתמש בהם בפסח.
ומכל מקום, מכיון שיש מקום להחמיר בתרופות כאלו, אין להקל להשתמש בהם אלא אם מדובר בחולה שחלה ממש (אף על פי שאין בו סכנה), או בכדורי הרגעה לזקוקים לכך וכדומה, אבל אם הוא מיחוש בעלמא, אין להקל. וכל שכן שאין להקל בזה בויטמינים וכדומה.
ובארץ ישראל מתפרסמת מטעם הרבנות הראשית רשימת תרופות שאינן מכילות חמץ, ולכתחילה צריך להשתמש רק בתרופות כאלו.
