הלכה ליום ראשון כ"ד סיון תשס"ז 10 ביוני 2007

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ריקה ע"ה

הוקדש על ידי

נכדה יעקב

דין קריאת ספר בשבת לאור הנר

במשנה במסכת שבת (דף יא) שנינו, אסור לאדם לקרוא בשבת לאור הנר, וטעם האיסור בזה מבואר בגמרא (דף יב) שהוא מפני שחששו רבותינו שמא יטעה מחמת עיונו בספר ויטה את הנר,(דהיינו שבכדי להרבות את האור הבוקע מהנר, יטה את השמן שבנר על צידו, ובכך יכשל באיסור מבעיר בשבת שהוא איסור תורה.) ואמרו עוד בגמרא, מעשה ברבי ישמעאל בן אלישע שאמר, אני אקרא ולא אטה, מפני שהיה חלוק על דעת רבותינו שגזרו איסור בזה, ואמר אני אקרא לאור הנר וברור לי שלא אכשל ואטה, פעם אחת קרא לאור הנר וכמעט נכשל והטה, אמר,"כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר". והוא מפני שרבותינו לגודל חכמתם, ידעו לרדת לסוף דעתו של אדם, וידעו טבע בני אדם, ולפיכך בכל גזרותיהם גזרו מה שגזרו.

וזו לשון מרן בשלחן ערוך (סימן ער"ה): אין קורין בספר לאור הנר, ואפילו אינו מוציא בפיו (כלומר אפילו שאינו מוציא בשפתיו מה שהוא קורא, אלא קורא בהרהור הלב בלבד) שמא יטה את הנר. ואפילו הוא (הנר) גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו, שלא חילקו חכמים בדבר. ומטעם זה יש לאסור אפילו הוא (הנר) בעששית או קבוע בחור שבכותל (שבקיר) וכן בנר של שעוה.

ומבואר בפוסקים שהוא הדין לגבי כל דבר שמצריך עיון, כגון לבדוק את חוטי הציצית אם הם כשרים וכדומה, שאסור לעשות כן לאור הנר ביום השבת. אבל דבר שאינו מצריך עיון רב, מותר לעיין בו לאור הנר. לפיכך הרוצה לעיין בליל שבת בשעונו בכדי לדעת מה השעה, רשאי לעשות כן לאור הנר, מפני שאין הדבר מצריך דקדוק כל כך בכדי שנחוש להטיית הנר. וכן כל דבר השגור על לשונו של האדם הקורא, כגון פיוטים שהוא רגיל לאמרם בכל שבת וכיוצא בזה, מותר לקרוא בהם לאור הנר, מפני שאינו צריך כל כך לאור הנר בכדי שנחוש שמא יטה.

ומכללם של דברים אנו למדים, שמי שקם משנתו בליל שבת, אחר שכבה כבר האור על ידי "שעון שבת", אסור לו לעיין בספר וכיוצא בזה לאור הנרות שמא יטעה ויטה את הנרות. ואף על פי שבנרות של שעוה (פרפין) המצויים בזמנינו לא שייכת כל כך גזירה זו, מכל מקום כתב מרן בבית יוסף שאף בנרות אלו שייך חשש שמא ימחוט ויחתוך ראש הפתילה,ואחר כך ידליקנו שוב בכדי ליפות את אור הנר ושוב נמצא נכשל באיסור הבערה בשבת, ולפיכך אין אנו יכולים לחלק בזה, וכל הנרות בכלל האיסור.

 

ולאחרונה הופיע ספר הליכות עולם למרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, ושם העלה להקל לקרוא לאור נרות של שעווה המצויות בזמנינו.

 

ובהלכה הבאה נבאר דין זה בענינים אקטואליים יותר.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה