הלכה ליום שלישי י"ב תמוז תשס"ה 19 ביולי 2005

האם מותר לומר קדיש וקדושה במנגינה של שירים של גויים?

רבי יהודה החסיד בספר חסידים, כתב, מי שקולו נעים, יזהר שלא יזמר ניגוני נכרים, כי עבירה היא, ולא ניתן לו קול נעים אלא לשבח לבורא יתברך, ולא לעבירה.

ונראה שכוונתו היא שמזמר שירי הגויים עם המילים שלהם שהם שירי עגבים, וכמו שכתב בשו'ת הרי'ף (לרבינו יצחק אלפסי, רבו של רבינו יוסף אבן מגאש, רבו של הרמב'ם.) בזו הלשון: שליח ציבור שמרנן בפיו שירי ישמעאלים, ומוציא מפיו דברי נבלה מסלקין אותו ממשרתו, ועליו ועל כיוצא בו נאמר 'נתנה עלי בקולה על כו שנאתיה'. והובא להלכה ברמ'א (אורח חיים סימן נג), אבל לומר שירי קודש ופזמונים במנגינה שהולחנה למילים של שירי עגבים, נראה שאין בזה איסור כלל.

ואף שיש כמה פוסקים (ובתוכם הגאון רבי מסעוד רקח בספר מעשה רוקח.) שסוברים שאפילו כשהשיר מצד עצמו יהיה קודש, כגון קדיש או קדושה או מילים של שבח ותפילה לה', מכל מקום ניגון הנוכרים שבו יפסידהו, מכל מקום דעת הרבה גאוני ישראל הייתה להקל בזה. וכן ידוע מכמה גאונים שחיברו שירות ותשבחות על פי הלחן של מנגינות שירי עגבים, ומהם שירי הבקשות שחוברו על ידי הגאונים, רבי שלמה לנייאדו, ורבי אברהם ענתבי, ורבי מרדכי לבטון, ועוד רבים אחרים.

ולכן העיקר להלכה שיש להקל בזה להרכיב מילות קודש על מנגינות של שירי נכרים, ומכל מקום יש להעדיף הרכבת המנהיגות בתפילה על שירי קודש הידועים לקהל, אף שגם שירים אלו נוסדו על מנגינות של גויים, כיוון שברבות הימים כבר נשכחו המילים של הגויים ונשארו במקומם שירי קודש. וכבר יצרו מרשות הטומאה לרשות הקדושה, וכן נוהגים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה