הלכה ליום שלישי כ"ח אדר תשפ"ו 17 במרץ 2026

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי, ראש חודש ניסן.

ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהליבלוב באילנות הוא דבר שבא מזמן לזמן באופן מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריחם הקדוש ברוך הוא (הרא"ה בספר פקודת הלוים, ברכות מג:). ואין לברך ברכה זו אלא פעם בשנה ולא יותר.

נוסח ארוך
במחזורים לחג הפסח, וכן בחלק מהסידורים ישנו נוסח תפילה מיוחדת (עם נוסח "לשם יחוד") שאומרים עם ברכת האילנות, וטוב מאד לאומרו, וכן היה נוהג מרן זצ"ל, שהיה יוצא מביתו מיד לאחר תפילת שחרית ביום ראש חודש ניסן, והולך למקום שגדלים בו אילנות, ומברך את הברכה עם הציבור.

אם נסתיימה הפריחה
אם כבר נסתיימה הפריחה, כלומר, הופעת הפרחים באילן נסתיימה מחמת שינויים במזג האויר, והחלו לצאת פירות, כפי שקורה הרבה באילנות של שקדים וכדומה, אי אפשר לברך על אילנות אלה ברכת האילנות. ואפילו אם לא יצאו הפירות, אבל כבר נפלו הפרחים, אי אפשר לברך ברכת האילנות, לפי שאין הברכה אלא על פריחת האילנות, שהיא יציאת הפרח דוקא. ומכל מקום, אילן שהתחילו לגדול חלק מפירותיו, אם יש בו עדיין פרחים וניצנים, מברך עליו ברכת האילנות.

נשים, האם תברכנה ברכת האילנות?
גם הנשים יכולות לברך ברכת האילנות בחודש ניסן, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן (דהיינו מצוות שהן בקום עשה ונוהגות רק בזמן מסוים כגון מצות ארבעת המינים בסוכות), מכל מקום ברכת האילנות תברכנה.

והטעם שברכת האילנות אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא, מבואר בספר טורי אבן (מגילה כ:) לגבי מצות "הבאת ביכורים לבית המקדש". שמצות הבאת ביכורים היתה נוהגת רק עד חג החנוכה, ובכל זאת הנשים היו מביאות ביכורים לבית המקדש. והטעם שמצות ביכורים אינה מצות שהזמן גרמא, הוא משום שדוקא מצוה שאינה נוהגת בכל זמן מצד עצם המצוה, כגון ציצית שאינה מתקיימת בלילה, הרי היא נחשבת "מצות עשה שהזמן גרמא", אבל מצות ביכורים, מצד עצמה היתה ראוייה להתקיים כל השנה, אלא שמחנוכה ואילך לא היו מצויים פירות בפרדסים, ואילו היו מצויים עוד פירות, היו הימים ראויים להבאת ביכורים, ולכן מצוה זו אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא.

והוא הדין בנדון ברכת האילנות, שמעצם מצות ברכת האילנות, היה ראוי לברך בכל זמן, אלא שהטעם שמברכים דוקא בימי ניסן הוא משום שאז מלבלבים האילנות, נמצא אם כן שאין הזמן גורם את הברכה, רק הוא תנאי לברכה, ולכן גם נשים תברכנה ברכת האילנות.

שאלות ותשובות על ההלכה

בחצר הבניין עץ עם ניצנים. לא ידעתי שצריך לראות את הפרח ממש וכבר ברכתי על האילן הזה את כל התפילה מהסידור. האם צריך לברך שוב ליד אילנות עם פרחים? האם זאת לא תהיה ברכה לבטלה? ב' ניסן תשפ"ב / 3 באפריל 2022

 

בלשון הרמב"ם אין הדבר ברור, אם די בניצנים, ולכן אף על פי שלכתחילה היה נכון לברך כשיהיו פרחים ממש, מכל מקום בדיעבד הברכה ברכה, ואין לברך שוב. וה' יקבל כל תפלותיכם, ברוכים תהיו ישראל קדושים,

יש לי בגינה עץ זית אחד בלי פרחים ובלי זיתים האים אפשר לברך עליו ברכת. האילנות ? א' ניסן תשפ"א / 14 במרץ 2021

צריך שהאילן יהיה עם פרחים, אחרת, אי אפשר לברך ברכת האילנות. תבורך,

יש לי בגינה עץ לימון שהוציא עכשיו ניצנים בנוסף יש לי עדין לימונים מעונה הקודמת האם אפשר לברך עליו ? יש לי עוד עצים שהוציאו ניצנים כלומר הניצן עוד לא פרח והוא סגור האם אפשר לברך על ניצנים או שחייבים שהניצן יפרח ? ג' אייר תש"פ / 27 באפריל 2020

מלשון מרן השלחן ערוך (סימן רכו) משמע שצריך שיהיה פרח ממש. ומלשון הרמב"ם אין הדבר ברור כל כך. גם בדברי האחרונים לא מצאנו תשובה מפורשת לשאלתך לגבי הניצנים. לכן נכון יותר להמתין עד שיהיה פרח.

ומה שיש שם לימונים, אין זה מעכב.

האם אפשר לברך ברכת האילנות גם בלילה, או רק ביום? ו' ניסן תשע"ז / 2 באפריל 2017

אפשר לברך ברכת האילנות גם בלילה, אם יש שם אור חשמל ורואים את הפריחה.

יש לי עץ פרי עם פריחה, ויש לי בנוסף עץ לימון אשר בו כ-20 לימונים מ-שנה שעברה והוא פורח כולו.
האם הפירות פוסלות אותו להיות ראוי לברכת האילנות? א' ניסן תשע"ז / 28 במרץ 2017

אם יש בו פירות וגם פרחים, הוא מצטרף לברכת האילנות. ואם יש בו רק פירות, הרי הוא כאילן סרק, שאין לברך עליו. אבל כבר כתבנו בהלכה יומית שבמקום שאין דרך אחרת יכול לברך על אילן אחד. ואילן אחד הרי יש כאן. (בתנאי שהוא אילן פרי).

האם חייב בברכת האילנות ששני העצים צמודים ❓יש עץ שאני לידו ויש בו לבלוב והשני במרחק כ-10מטר אני רואה אותו בכללות יש בו לבלוב אבל הוא קצת רחוק ממני, האם אפשר ככה לברך לכתחילה בהידור? כ"ה אדר תשע"ז / 23 במרץ 2017

רשאי לברך כך בלי חשש

האם מותר לברך על עץ אחד?
אני גרה בצרפת ואיני יודעת היכן למצוא לפחות שני עצי פרי עם פרחים. אבל עץ משמשים אחד יש לי בגינה. האם מותר? ה' ניסן תשע"ה / 25 במרץ 2015

אם אינך מוצאת מקום עם שני אילנות, אפשר לברך על אילן אחד.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה