הלכה ליום שישי י"ח אייר תשפ"א 30 באפריל 2021

דברים לכבוד ל"ג לעומר - הסגולה לשלום בית וזרע של קיימא על פי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א

----------------------

עם כל בית ישראל, אנו אבלים על האסון הנורא שאירע בהר מירון, בפטירתם של אנשי חמד שבאו לשמוח בשמחת התורה, שבת משוש לבנו, נהפך לאבל מחולינו, שוטטנו בארבע פינות תרופה לא מצאנו. יהי רצון שימציא ה' מנוחה נכונה לכל ההרוגים, וישלח רפואה שלימה לכל הפצועים,  וינחם את כל המשפחות, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו. 

-----------------------

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית"

היום הוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, ורבים עולים לקברו במירון ומתפללים וזוכים לישועות.

לכן נביא מעשה שהיה עם רבי שמעון בר יוחאי זיע"א ממנו נלמד ונשכיל איך לזכות לשלום בית וזרע של קיימא.

במדרש רבה שיר השירים, (פרק א, וכן בפסיקתא דרב כהנא פרק כב), מובא מעשה באדם אחד מהעיר צידון, שנשא אשה כדת משה וישראל, חי איתה עשר שנים, ולא זכו להיפקד בזרע של קיימא, באו שניהם אצל רב שמעון בר יוחאי, ובקשו להתגרש ולהיפרד זה מזו כדת וכדין בגט כריתות.

אמר להם רבי שמעון בר יוחאי, כשם שעשיתם חתונה, חופה וקידושין, במאכל ומשתה וסעודה גדולה, כך אין אתם פורשים זה מזו עד שתעשו סעודה, עם מאכל ומשתה, ואחר כך נסדר גט ותיפרדו זה מזו. הסכימו בני הזוג, ועשו בערב סעודה גדולה כמו ביום החופה. בסעודה, אמר הבעל לאשתו, אני מרשה לך לקחת חפץ אחד מתוך הבית למזכרת, תבחרי לך כל חפץ שתרצי וקחי אותו איתך לבית אביך.

במהלך הסעודה, נתנה לו האישה לשתות משקאות חריפים, עד שהשתכר ונרדם, ואז אמרה למשרתי הבית, שאו אותו עם המיטה לבית אבי. וכך עשו. באמצע הלילה התעורר הבעל משכרותו, והוא רואה את עצמו בבית לא שלו, שאל מיד היכן אני נמצא? אמרה לו אשתו, אתה נמצא בבית אבא שלי. מדוע אני כאן ולא בבית שלי? שאל הבעל. ענתה לו אשתו, הרי אמרת לי, שאני רשאית לקחת מהבית איזה חפץ שאני רוצה למזכרת, ובחרתי לקחת אותך.

התפייס הבעל, ובבוקר הלכו שניהם לרבי שמעון בר יוחאי. שמע את המעשה, והתפלל עליהם, וחזרו לשלום בית, ולאחר תשעה חודשים זכו שניהם לבן זכר.

ופה נשאלת השאלה, מדוע בקש מהם רבי שמעון בר יוחאי לעשות סעודה ורק לאחר מכן התפלל עליהם שיזכו לבנים? מדוע לא התפלל עליהם מיד כשבאו בראשונה לביתו, וספרו לו שהם רוצים להתגרש? מה צורך היה בסעודה זו קודם?

התשובה לכך, כי תפילה לשלום בית וזרע של קיימא, יכולה לחול רק כשיש רצון אמיתי לשלום בית, ויש נכונות לאהבה ואחווה שלום ורעות. כאשר בני זוג רואים כל אחד אצל השני, רק את השלילי, אין מקום לברכה לחול, ולכן כשבקשו רק להתגרש, לא מצא רבי שמעון בר יוחאי מקום לתפילה לשלום בית ולזרע של קיימא, רק לאחר שעשו סעודה משותפת, נזכרו ביום החופה, דעתם התקרבה זה לזו, הבעל הציע לאשתו לקחת מה שהיא רוצה למזכרת ממנו, והיא בקשה רק את בעלה בלבד מכל מה שיש בבית, כאן הם גילו את המבט החיובי שיש לכל אחד כלפי רעהו, את האהבה והאחווה ביניהם, על אף המצב הקשה בו הם לא זכו להיפקד בבנים ובנות.

ברגעים אלו, יש מקום לברכת ה' לחול עליהם! וזה מה שעשה רבי שמעון בר יוחאי וברכם בשעת רצון, ואכן הברכה התקבלה, וזכו לזרע של קיימא ושלום בית.

לימד אותנו רבי שמעון בר יוחאי, שאם רצוננו לזכות בברכת ה' לשלום בית וזרע של קיימא, התנאי הראשון והיסודי הוא, אהבה ואחווה שלום ורעות, שנראה כל אחד את מעלת חברינו ולא חסרונם, שנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה. אמן.

שבת שלום!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה