הלכה ליום רביעי ה' אדר תשפ"א 17 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ערירי,ומוגבל פיזית ומנטלית, ויתום מאב ומאם היה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

מגילה שנכתבה על ידי אשה – המגילה הראשונה שנכתבה

מגילת אסתר שקוראים בה כדי לצאת ידי חובה, צריך שתהיה כתובה בכתב יד, באותיות של ספר תורה ועל קלף, וכפי רוב הדינים הנוהגים בכתיבת ספר תורה. ואף על פי שלרוב הציבור אין מגילה כשרה, מכל מקום, הרי הם יוצאים ידי חובתם, בכך שהם שומעים את קריאת המגילה מפי אדם אחר שקורה מתוך מגילה כשרה, שאז יש כלל בידינו "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע אדם שקורא מגילה או ספר תורה, והוא מתכוין לצאת ידי חובה, וגם הקורא מתכוין להוציא אותו ידי חובה, הרי הדבר דומה כאילו שבעצמו הוא קורא מתוך מגילה כשרה. ולכן יוצאים בזה ידי חובה.

ולגבי ספר תורה, מבואר במסכת גיטין (דף מה:), שצריך שדוקא איש יכתוב את הספר, ולא אשה, מפני שכך למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שדוקא מי שהוא מצווה על "וקשרתם לאות על ידך", הוא שייך במצוות "וכתבתם", אבל אשה שאינה מצווה על "וקשרתם", כלומר, אינה מחוייבת להניח תפילין, היא אינה כשרה לכתיבת ספר תורה.

אולם לגבי מגילת אסתר, עלינו לדון בדבר, שהרי אמרו רבותינו, שהנשים מחוייבות בקריאת מגילת אסתר, מפני שאף הנשים היו באותו הנס של פורים, ועוד, שעיקר נס ההצלה של פורים היה על ידי אשה, היא אסתר המלכה. ואם כן, אולי יש לומר שאשה כשרה לכתוב מגילת אסתר.

והגאון מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף כתב, שמגילה שנכתבה על ידי אשה, היא כשרה בהחלט, שהרי הנשים אף הן מחוייבות בקריאת המגילה, ואם כן הוא הדין שהן יכולות לכתוב את המגילה, והמגילה כשרה. והביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם, שלא הזכיר שמגילה שנכתבה על ידי אשה היא פסולה.

גם רבינו יונה נבון בספר גט מקושר כתב, שמגילה שנכתבה על ידי אשה היא כשרה, והביא ראיות לדבריו. וכן כתבו עוד רבים מגדולי רבותינו האחרונים.

והגאון רבי דוד אופנהיים הביא ראיה להתיר מגילה שנכתבה על ידי אשה, שהרי מפורש במגילה, "ותכתוב אסתר המלכה", ומכאן למדו רבותינו במסכת מגילה (דף יט.), שצריכה המגילה להכתב בספר ובדיו, ואיך יתכן שהמגילה המקורית שממנה אנו לומדים את פרטי הלכות קריאת המגילה, תהיה פסולה?

לכן למסקנה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה פורים עמוד רלה), שמגילה שנכתבה על ידי אשה, היא כשרה בהחלט. גם בנו הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, בספרו ילקוט יוסף (עמוד תקטו) האריך בזה, והעלה ככל האמור, שמגילה כזו היא כשרה בהחלט, והביא טעמים רבים לדין זה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה