הלכה ליום רביעי ה' אדר תשפ"א 17 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ערירי,ומוגבל פיזית ומנטלית, ויתום מאב ומאם היה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

מגילה שנכתבה על ידי אשה – המגילה הראשונה שנכתבה

מגילת אסתר שקוראים בה כדי לצאת ידי חובה, צריך שתהיה כתובה בכתב יד, באותיות של ספר תורה ועל קלף, וכפי רוב הדינים הנוהגים בכתיבת ספר תורה. ואף על פי שלרוב הציבור אין מגילה כשרה, מכל מקום, הרי הם יוצאים ידי חובתם, בכך שהם שומעים את קריאת המגילה מפי אדם אחר שקורה מתוך מגילה כשרה, שאז יש כלל בידינו "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע אדם שקורא מגילה או ספר תורה, והוא מתכוין לצאת ידי חובה, וגם הקורא מתכוין להוציא אותו ידי חובה, הרי הדבר דומה כאילו שבעצמו הוא קורא מתוך מגילה כשרה. ולכן יוצאים בזה ידי חובה.

ולגבי ספר תורה, מבואר במסכת גיטין (דף מה:), שצריך שדוקא איש יכתוב את הספר, ולא אשה, מפני שכך למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שדוקא מי שהוא מצווה על "וקשרתם לאות על ידך", הוא שייך במצוות "וכתבתם", אבל אשה שאינה מצווה על "וקשרתם", כלומר, אינה מחוייבת להניח תפילין, היא אינה כשרה לכתיבת ספר תורה.

אולם לגבי מגילת אסתר, עלינו לדון בדבר, שהרי אמרו רבותינו, שהנשים מחוייבות בקריאת מגילת אסתר, מפני שאף הנשים היו באותו הנס של פורים, ועוד, שעיקר נס ההצלה של פורים היה על ידי אשה, היא אסתר המלכה. ואם כן, אולי יש לומר שאשה כשרה לכתוב מגילת אסתר.

והגאון מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף כתב, שמגילה שנכתבה על ידי אשה, היא כשרה בהחלט, שהרי הנשים אף הן מחוייבות בקריאת המגילה, ואם כן הוא הדין שהן יכולות לכתוב את המגילה, והמגילה כשרה. והביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם, שלא הזכיר שמגילה שנכתבה על ידי אשה היא פסולה.

גם רבינו יונה נבון בספר גט מקושר כתב, שמגילה שנכתבה על ידי אשה היא כשרה, והביא ראיות לדבריו. וכן כתבו עוד רבים מגדולי רבותינו האחרונים.

והגאון רבי דוד אופנהיים הביא ראיה להתיר מגילה שנכתבה על ידי אשה, שהרי מפורש במגילה, "ותכתוב אסתר המלכה", ומכאן למדו רבותינו במסכת מגילה (דף יט.), שצריכה המגילה להכתב בספר ובדיו, ואיך יתכן שהמגילה המקורית שממנה אנו לומדים את פרטי הלכות קריאת המגילה, תהיה פסולה?

לכן למסקנה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה פורים עמוד רלה), שמגילה שנכתבה על ידי אשה, היא כשרה בהחלט. גם בנו הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, בספרו ילקוט יוסף (עמוד תקטו) האריך בזה, והעלה ככל האמור, שמגילה כזו היא כשרה בהחלט, והביא טעמים רבים לדין זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה