הלכה ליום רביעי ה' אדר תשפ"א 17 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ערירי,ומוגבל פיזית ומנטלית, ויתום מאב ומאם היה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

מגילה שנכתבה על ידי אשה – המגילה הראשונה שנכתבה

מגילת אסתר שקוראים בה כדי לצאת ידי חובה, צריך שתהיה כתובה בכתב יד, באותיות של ספר תורה ועל קלף, וכפי רוב הדינים הנוהגים בכתיבת ספר תורה. ואף על פי שלרוב הציבור אין מגילה כשרה, מכל מקום, הרי הם יוצאים ידי חובתם, בכך שהם שומעים את קריאת המגילה מפי אדם אחר שקורה מתוך מגילה כשרה, שאז יש כלל בידינו "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע אדם שקורא מגילה או ספר תורה, והוא מתכוין לצאת ידי חובה, וגם הקורא מתכוין להוציא אותו ידי חובה, הרי הדבר דומה כאילו שבעצמו הוא קורא מתוך מגילה כשרה. ולכן יוצאים בזה ידי חובה.

ולגבי ספר תורה, מבואר במסכת גיטין (דף מה:), שצריך שדוקא איש יכתוב את הספר, ולא אשה, מפני שכך למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שדוקא מי שהוא מצווה על "וקשרתם לאות על ידך", הוא שייך במצוות "וכתבתם", אבל אשה שאינה מצווה על "וקשרתם", כלומר, אינה מחוייבת להניח תפילין, היא אינה כשרה לכתיבת ספר תורה.

אולם לגבי מגילת אסתר, עלינו לדון בדבר, שהרי אמרו רבותינו, שהנשים מחוייבות בקריאת מגילת אסתר, מפני שאף הנשים היו באותו הנס של פורים, ועוד, שעיקר נס ההצלה של פורים היה על ידי אשה, היא אסתר המלכה. ואם כן, אולי יש לומר שאשה כשרה לכתוב מגילת אסתר.

והגאון מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף כתב, שמגילה שנכתבה על ידי אשה, היא כשרה בהחלט, שהרי הנשים אף הן מחוייבות בקריאת המגילה, ואם כן הוא הדין שהן יכולות לכתוב את המגילה, והמגילה כשרה. והביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם, שלא הזכיר שמגילה שנכתבה על ידי אשה היא פסולה.

גם רבינו יונה נבון בספר גט מקושר כתב, שמגילה שנכתבה על ידי אשה היא כשרה, והביא ראיות לדבריו. וכן כתבו עוד רבים מגדולי רבותינו האחרונים.

והגאון רבי דוד אופנהיים הביא ראיה להתיר מגילה שנכתבה על ידי אשה, שהרי מפורש במגילה, "ותכתוב אסתר המלכה", ומכאן למדו רבותינו במסכת מגילה (דף יט.), שצריכה המגילה להכתב בספר ובדיו, ואיך יתכן שהמגילה המקורית שממנה אנו לומדים את פרטי הלכות קריאת המגילה, תהיה פסולה?

לכן למסקנה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה פורים עמוד רלה), שמגילה שנכתבה על ידי אשה, היא כשרה בהחלט. גם בנו הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, בספרו ילקוט יוסף (עמוד תקטו) האריך בזה, והעלה ככל האמור, שמגילה כזו היא כשרה בהחלט, והביא טעמים רבים לדין זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה