הלכה ליום ראשון י"ט טבת תשפ"א 3 בינואר 2021

הזכיר בטעות מעין המאורע

שאלה: מי שהתפלל תפילת שחרית רגילה, ובטעות חשב שמדובר בראש חודש, ואמר "יעלה ויבוא" בתפילה, האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: השאלה נוגעת לכל מקרה, שבו אדם אומר בטעות איזה דבר באמצע התפילה, שאינו שייך לתפילה.  לדוגמא, מי שמתפלל תפילת ערבית ביום רגיל ומזכיר בתפילה "אתה חוננתנו", או שמברך ברכת המזון ביום חול, ומחמת ההרגל אמר "רצה והחליצינו".

שעלינו לדון, האם תוספת כזו נחשבת כמו דיבור באמצע התפילה או באמצע ברכת המזון, וממילא אם נזכר לאחר שסיים את התפילה עליו לחזור ולהתפלל או לברך שנית, או שתוספת כזו אינה נחשבת להפסק?

דברי הארחות חיים
ומרן הבית יוסף (בסימן קח), הביא את דברי הארחות חיים, שדן לגבי אדם ששכח להתפלל תפילת מנחה בשבת, ושלכן עליו לחזור ולהתפלל פעמיים תפילת ערבית, אחת לשם "ערבית", והשנייה לשם "תשלומין" על תפילת מנחה. שאז הדין הוא, שבתפילה הראשונה שמתפלל, אומר "אתה חוננתנו" כפי הדין במוצאי שבת. אבל בתפילה השנייה, אינו אומר "אתה חוננתנו". ובכל זאת הדין הוא, שאם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" גם בתפילה השנייה, אין זה נחשב ל"הפסק" של דיבור בתפילה, ויצא ידי חובתו. ומכאן למד, שבכל אמירת תוספת שאינה שייכת באותו זמן, תוספת זו אינה נחשבת ל"הפסק" בתפילה. והמתפלל יצא ידי חובתו.

דברי השלחן ערוך
ולכן כתב מרן בשלחן ערוך (שם), שמי שטעה והזכיר בתפילה יעלה ויבוא וכדומה, בתפילה שלא היה צריך להזכיר בה יעלה ויבוא, אין זה נחשב להפסקה בתפילה, ואינו צריך לחזור ולהתפלל.

מחלוקת הפוסקים בהבנת דברי מרן
אולם עדיין נחלקו רבותינו האחרונים, האם כוונת מרן בשלחן ערוך, היא דוקא בתפילת תשלומין, כמו שהזכרנו, שאז אם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" בשתי התפילות, אין זה נחשב להפסק. אבל אם סתם ביום חול, אדם יזכיר יעלה ויבוא, אז בודאי שיחשב לו הדבר להפסק בתפילה. ויש חולקים, ואומרים שלדעת מרן בכל מקרה תוספת כזו אינה נחשבת להפסק.

הדין למעשה
ובאמת שמעיקר הדין נראה שההלכה כדעת הסוברים שבכל תפילה שהזכיר בה בטעות "מעין המאורע", כלומר, יעלה ויבוא או אתה חוננתנו וכדומה, יצא ידי חובתו, ותוספת זו אינה נחשבת להפסק בתפילה. אולם טוב ונכון לחוש לדברי הפוסקים, שתוספת כזו נחשבת להפסק, ויחזור להתפלל בתנאי "נדבה", שיאמר, אם חייב אני לחזור ולהתפלל, תהיה תפילה זו לשם תפילת חובה, ואם איני חייב להתפלל, תהיה זו תפילת נדבה. ובברכת המזון נראה שלא יחזור כלל.

(המקורות: ראה בשו"ת יביע אומר ח"ט סי' צד אות יט, הליכות עולם ח"א עמוד קפ, ילקוט יוסף עמוד תריב. ומדברי הפוסקים שלמדו כן מדין אתה חוננתנו, ולפי מה שכתב המשנה ברורה שבאתה חוננתנו בכל מקרה ל"ח הפסק, ואעפי"כ מרן למד מזה לכל הוספה, משמע דס"ל שאין לחלק בין ההוספות, וגם כל העתים שוים בזה, וממילא העיקר להלכה כמ"ש בילקוט יוסף).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה