הלכה ליום ראשון י"ט טבת תשפ"א 3 בינואר 2021

הזכיר בטעות מעין המאורע

שאלה: מי שהתפלל תפילת שחרית רגילה, ובטעות חשב שמדובר בראש חודש, ואמר "יעלה ויבוא" בתפילה, האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: השאלה נוגעת לכל מקרה, שבו אדם אומר בטעות איזה דבר באמצע התפילה, שאינו שייך לתפילה.  לדוגמא, מי שמתפלל תפילת ערבית ביום רגיל ומזכיר בתפילה "אתה חוננתנו", או שמברך ברכת המזון ביום חול, ומחמת ההרגל אמר "רצה והחליצינו".

שעלינו לדון, האם תוספת כזו נחשבת כמו דיבור באמצע התפילה או באמצע ברכת המזון, וממילא אם נזכר לאחר שסיים את התפילה עליו לחזור ולהתפלל או לברך שנית, או שתוספת כזו אינה נחשבת להפסק?

דברי הארחות חיים
ומרן הבית יוסף (בסימן קח), הביא את דברי הארחות חיים, שדן לגבי אדם ששכח להתפלל תפילת מנחה בשבת, ושלכן עליו לחזור ולהתפלל פעמיים תפילת ערבית, אחת לשם "ערבית", והשנייה לשם "תשלומין" על תפילת מנחה. שאז הדין הוא, שבתפילה הראשונה שמתפלל, אומר "אתה חוננתנו" כפי הדין במוצאי שבת. אבל בתפילה השנייה, אינו אומר "אתה חוננתנו". ובכל זאת הדין הוא, שאם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" גם בתפילה השנייה, אין זה נחשב ל"הפסק" של דיבור בתפילה, ויצא ידי חובתו. ומכאן למד, שבכל אמירת תוספת שאינה שייכת באותו זמן, תוספת זו אינה נחשבת ל"הפסק" בתפילה. והמתפלל יצא ידי חובתו.

דברי השלחן ערוך
ולכן כתב מרן בשלחן ערוך (שם), שמי שטעה והזכיר בתפילה יעלה ויבוא וכדומה, בתפילה שלא היה צריך להזכיר בה יעלה ויבוא, אין זה נחשב להפסקה בתפילה, ואינו צריך לחזור ולהתפלל.

מחלוקת הפוסקים בהבנת דברי מרן
אולם עדיין נחלקו רבותינו האחרונים, האם כוונת מרן בשלחן ערוך, היא דוקא בתפילת תשלומין, כמו שהזכרנו, שאז אם הזכיר בטעות "אתה חוננתנו" בשתי התפילות, אין זה נחשב להפסק. אבל אם סתם ביום חול, אדם יזכיר יעלה ויבוא, אז בודאי שיחשב לו הדבר להפסק בתפילה. ויש חולקים, ואומרים שלדעת מרן בכל מקרה תוספת כזו אינה נחשבת להפסק.

הדין למעשה
ובאמת שמעיקר הדין נראה שההלכה כדעת הסוברים שבכל תפילה שהזכיר בה בטעות "מעין המאורע", כלומר, יעלה ויבוא או אתה חוננתנו וכדומה, יצא ידי חובתו, ותוספת זו אינה נחשבת להפסק בתפילה. אולם טוב ונכון לחוש לדברי הפוסקים, שתוספת כזו נחשבת להפסק, ויחזור להתפלל בתנאי "נדבה", שיאמר, אם חייב אני לחזור ולהתפלל, תהיה תפילה זו לשם תפילת חובה, ואם איני חייב להתפלל, תהיה זו תפילת נדבה. ובברכת המזון נראה שלא יחזור כלל.

(המקורות: ראה בשו"ת יביע אומר ח"ט סי' צד אות יט, הליכות עולם ח"א עמוד קפ, ילקוט יוסף עמוד תריב. ומדברי הפוסקים שלמדו כן מדין אתה חוננתנו, ולפי מה שכתב המשנה ברורה שבאתה חוננתנו בכל מקרה ל"ח הפסק, ואעפי"כ מרן למד מזה לכל הוספה, משמע דס"ל שאין לחלק בין ההוספות, וגם כל העתים שוים בזה, וממילא העיקר להלכה כמ"ש בילקוט יוסף).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה