הלכה ליום רביעי ח' טבת תשפ"ד 20 בדצמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה הכהן בן לונה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתו

עשרה בטבת בערב שבת

ביום שישי הקרוב, יחול יום עשרה בטבת, שהוא היום שבו אנו מתענים (צמים) בכל שנה ושנה, עד שיבוא משיח צדקינו. מפני שביום זה, סמך מלך בבל על ירושלים, כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל, (פרק כד), "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת), בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָם! כתוב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".

תענית בערב שבת
נחלקו רבותינו במסכת עירובין (דף מ סוף עמוד ב), מה הדין כאשר חלה התענית בערב שבת, כלומר, ביום שישי. האם יש להתענות כפי שהדין נוהג בכל שנה ושנה ביום התענית, או שמא, בסוף היום, לקראת סיום התענית, יש לטעום משהו, כדי שלא להכנס לשבת מתוך התענית?

ובגמרא הובאה בזה ברייתא (מדברי התנאים), ובה מסופר שאמר רבי יהודה, "פעם אחת היינו יושבים לפני רבי עקיבא, ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה, הביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח, לא שהיה תאב לה, אלא להראות הלכה לתלמידים. ורבי יוסי אומר, מתענה ומשלים".

כלומר, מעשה היה, שחל תשעה באב בערב שבת, (דבר כזה לא יכול לקרות בזמנינו, כי כעת שאנו הולכים על פי לוחות השנה הקבועים, יום תשעה באב לעולם לא יחול ביום שישי, אבל בזמן רבי עקיבא, שהוא עצמו היה מסדר את השנים והחודשים, דבר כזה יכול היה להיות), ולקראת סיום התענית, כמה דקות לפני כניסת השבת, הביאו לרבי עקיבא ביצה, והוא אכל אותה בבת אחת ללא מלח, כדי ללמד את התלמידים, שעל פי הדין אין להכנס לשבת כשהוא רעב ומתענה. שאין זה כבוד השבת.

אולם רבי יוסי חלק על רבי יהודה, ואמר שיש להתענות ולהשלים את התענית בלי לאכול דבר.

ולהלכה אמרו בגמרא שאנו פוסקים כדעת רבי יוסי, שיש להתענות ולהשלים את התענית, ולא לאכול דבר עד סעודת ליל שבת.

דברי התוספות
ובאמת שהתוספות כתבו בשם רבינו חננאל, שקבלה בידינו, שרבי עקיבא היה חולה מסוכן באותה שנה, והרופאים הביאו לרבי עקיבא ביצה בסיום היום, ורבי יהודה לא שם לבו לכך שמדובר באדם חולה, לפיכך סמך על מה שראה, ולא ידע את הטעם שרבי עקיבא עשה כך. נמצא אם כן, שגם לדעת רבי עקיבא אין להקל בדבר.

הדין למעשה
ולמעשה, פסק מרן השלחן ערוך (סימן רמט), שכאשר חל יום התענית ביום שישי, יש להתענות ולהשלים את התענית, ואין לאכול לפני כניסת השבת.

ולכן, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה תעניות עמוד טו), שאם הציבור מתפללים ביום התענית מנחה וערבית בשעה מוקדמת, (מקבלים שבת מוקדם), אינם רשאים לקדש על היין, עד זמן צאת הכוכבים, שהוא כרבע שעה לאחר שקיעת החמה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי מקלחת לפני שבת, או טבילה במקווה ואם מותר לשים בושם כשהצום יוצא ביום שישי? ט' טבת תשפ"ד / 21 בדצמבר 2023

כל מה ששאלת, הכל מותר. זו תענית של אכילה ושתיה, לא של רחיצה וכדומה.

האם מותרת טעימה  לשבת? ט' טבת תשפ"ד / 21 בדצמבר 2023

אסור לטעום דבר שבולע ממנו בתענית. ורק אם פולט מה שטועם, מצד הדין, מותר.

האם עדיף לומר לאשה שהיא תקדש בליל שבת כדי שלא תהיה בצום בשבת? ט' טבת תשפ"א / 24 בדצמבר 2020

לא הבנתי את השאלה. אם יש לה בעל, או אב, שתמתין מעט עד שיקדש. ואם אין, הרי בכל שבוע עליה לקדש בעצמה. ובכל מקרה אם רצונה בכך, היא רשאית לקדש בעצמה.

עניתם לשואל, שצריך לברך על פריכיות "מזונות".
האם מר"ן זצ"ל לא הורה לברך עליהם "אדמה"? ט' טבת תשפ"א / 24 בדצמבר 2020

השואל שאל על פריכיות דגן, ולא על פריכיות אורז. תבורך מפי עליון,

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה