הלכה ליום שני י"ח כסלו תשפ"ו 8 בדצמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ראובן בן רבקה ע"ה

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

המשפחה

הדלקת נרות חנוכה בנרות של חשמל

דנו רבותינו בדורות האחרונים, האם ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות חנוכה, בנרות של חשמל. והשאלה הזו נדרשת במיוחד לגבי אדם שמתארח בבית מלון, באופן שאין לו אפשרות להדליק נרות של אש בחדר המלון. האם הוא יכול להשיג כמה פנסים, ולצאת בעזרתם חובת המצוה?

ובנידון זה, יש להביא תחילה את דברי הרשב"א (שבת כא.), שהסביר, מדוע אסור ליהנות מאור הנרות של חנוכה, שזהו משום שהדלקת נרות החנוכה, היא זכר לנס שנעשה במנורה של בית המקדש, ולכן, יש לדאוג שתהיה ההדלקה דומה להדלקת הנרות בבית המקדש, ומאחר ובבית המקדש היה אסור ליהנות מאור המנורה, לכן גם בחנוכה אסור ליהנות מאור נרות החנוכה.

ולפי זה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה חנוכה עמוד צג), שנראה שלא יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בנרות חשמל, שהרי אין בהם לא שמן ולא פתילה, והדלקה זו אינה דומה כלל להדלקת הנרות שהיתה בבית המקדש. והביא שכן פסקו רוב גדולי האחרונים, ושכדברי הרשב"א מבואר עוד בדברי רבותינו הראשונים.

ולכן למעשה העלה מרן זצ"ל, שאף על פי שלגבי נרות שבת, יוצאים ידי חובת ההדלקה אפילו בנרות של חשמל, (כשיש בנורות חוט להט, אבל נורות "לד" אינן נחשבות לנרות כלל, ולא יוצאים בהם ידי חובת הדלקת נרות שבת), מכל מקום בנרות חנוכה, לא יוצאים ידי חובה אלא בנרות ממש, שיש בהם שמן או שעווה, ופתילה.

ולאור האמור, הוסיף מרן זצ"ל, שמקומות, כמו אולמות או בתי כנסת, שמדליקים בהם נרות חנוכה באמצעות מנורה חשמלית, אין לברך על ההדלקה הזו כלל. והמברך על הדלקה כזו נוגע באיסור ברכה לבטלה. וכן מנורות חנוכה שעושים חסידי חב"ד, או שעושים על גגות בתי כנסת וכדומה, אף על פי שהוא מנהג יפה לפרסם את הנס, מכל מקום אין לברך על הדלקה כזו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
אם אני הולך להתארח אצל חמי וחמותי בשבת.. האם אני צריך להדליק אצלם גם חנוכיה? או שאני יוצא לידי חובה בהדלקה שלהם? או שמן הראוי להשתתף איתם בשמן?
בנוסף הם עדיין לצערי אינם שומרי תורה.. אז במידה ואני לא צריך להדליק האם כדאי שאני אברך?
בתודה מראש כ' כסלו תשפ"א / 6 בדצמבר 2020

 כתב מרן זצ"ל, שבן או בת נשואים, המתארחים אצל הוריהם, אינם צריכים להשתתף כלל בהוצאות השמן והפתילות, משום שהן נחשבים ממש כבני הבית, ויוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות של בעל הבית. ומכל מקום כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שאף באופן כזה נכון להחמיר להשתתף בהוצאות השמן והפתילות. ואם חמיך מכבד אותך בהדלקה, תוכל גם לברך, אבל אם הוא הדליק תחילה, תשתתף עמו ולא תברך,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה