הלכה ליום שני י"ח כסלו תשפ"ו 8 בדצמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ראובן בן רבקה ע"ה

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים

הוקדש על ידי

המשפחה

הדלקת נרות חנוכה בנרות של חשמל

דנו רבותינו בדורות האחרונים, האם ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות חנוכה, בנרות של חשמל. והשאלה הזו נדרשת במיוחד לגבי אדם שמתארח בבית מלון, באופן שאין לו אפשרות להדליק נרות של אש בחדר המלון. האם הוא יכול להשיג כמה פנסים, ולצאת בעזרתם חובת המצוה?

ובנידון זה, יש להביא תחילה את דברי הרשב"א (שבת כא.), שהסביר, מדוע אסור ליהנות מאור הנרות של חנוכה, שזהו משום שהדלקת נרות החנוכה, היא זכר לנס שנעשה במנורה של בית המקדש, ולכן, יש לדאוג שתהיה ההדלקה דומה להדלקת הנרות בבית המקדש, ומאחר ובבית המקדש היה אסור ליהנות מאור המנורה, לכן גם בחנוכה אסור ליהנות מאור נרות החנוכה.

ולפי זה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה חנוכה עמוד צג), שנראה שלא יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה בנרות חשמל, שהרי אין בהם לא שמן ולא פתילה, והדלקה זו אינה דומה כלל להדלקת הנרות שהיתה בבית המקדש. והביא שכן פסקו רוב גדולי האחרונים, ושכדברי הרשב"א מבואר עוד בדברי רבותינו הראשונים.

ולכן למעשה העלה מרן זצ"ל, שאף על פי שלגבי נרות שבת, יוצאים ידי חובת ההדלקה אפילו בנרות של חשמל, (כשיש בנורות חוט להט, אבל נורות "לד" אינן נחשבות לנרות כלל, ולא יוצאים בהם ידי חובת הדלקת נרות שבת), מכל מקום בנרות חנוכה, לא יוצאים ידי חובה אלא בנרות ממש, שיש בהם שמן או שעווה, ופתילה.

ולאור האמור, הוסיף מרן זצ"ל, שמקומות, כמו אולמות או בתי כנסת, שמדליקים בהם נרות חנוכה באמצעות מנורה חשמלית, אין לברך על ההדלקה הזו כלל. והמברך על הדלקה כזו נוגע באיסור ברכה לבטלה. וכן מנורות חנוכה שעושים חסידי חב"ד, או שעושים על גגות בתי כנסת וכדומה, אף על פי שהוא מנהג יפה לפרסם את הנס, מכל מקום אין לברך על הדלקה כזו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
אם אני הולך להתארח אצל חמי וחמותי בשבת.. האם אני צריך להדליק אצלם גם חנוכיה? או שאני יוצא לידי חובה בהדלקה שלהם? או שמן הראוי להשתתף איתם בשמן?
בנוסף הם עדיין לצערי אינם שומרי תורה.. אז במידה ואני לא צריך להדליק האם כדאי שאני אברך?
בתודה מראש כ' כסלו תשפ"א / 6 בדצמבר 2020

 כתב מרן זצ"ל, שבן או בת נשואים, המתארחים אצל הוריהם, אינם צריכים להשתתף כלל בהוצאות השמן והפתילות, משום שהן נחשבים ממש כבני הבית, ויוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות של בעל הבית. ומכל מקום כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שאף באופן כזה נכון להחמיר להשתתף בהוצאות השמן והפתילות. ואם חמיך מכבד אותך בהדלקה, תוכל גם לברך, אבל אם הוא הדליק תחילה, תשתתף עמו ולא תברך,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה