הלכה ליום חמישי כ"ח כסלו תשפ"ו 18 בדצמבר 2025

חנוכה במוצאי שבת

הלילה נמשיך להדליק נרות חנוכה. שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון.

הבדלה בבית הכנסת
במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, ואם כן, אין זה משנה אם יבדילו קודם לכן. מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת מיד לאחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסומי ניסא בהדלקת הנרות בבית הכנסת, שהרי אם יבדילו קודם ההדלקה, רוב הציבור ילכו לבתיהם קודם ההדלקה, ולא יראו את ההדלקה בבית הכנסת. (כן כתב בספ' אהל מועד שהובא בבית יוסף, וכן כתב המשנה ברורה).

ברוך המבדיל
מי שמדליק נרות חנוכה בבית הכנסת במוצאי שבת, צריך לשים לב, שאמר "אתה חוננתנו" בתפילת ערבית. ואם שכח לומר "אתה חוננתנו", עליו לומר כעת "ברוך המבדיל בין קודש לחול", שאם לא כן, אסור לו להדליק את הנרות, שהיא מלאכה שאסורה בשבת עד שיאמר "ברוך המבדיל" כפי שלמדנו.

הבדלה בבית
כשמגיע אדם לביתו, יקדים להבדיל על הכוס תחילה, ואחר כך ידליק נרות, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. (ומצות הבדלה היא תדירה, שעושים אותה בכל שבוע). וכן פסקו רבינו הטורי זהב, ועוד.

ויתן לך
רבים נוהגים לומר פסוקי ברכות לאחר ההבדלה "ויתן לך" וכו', וכפי שנדפס בסידורים. וכן נהג מרן זצ"ל. וכתב הגאון רבי יצחק פלאג'י, בספרו "יפה ללב" (סימן אפר"ת), שמנהג מקומינו (איזמיר), להבדיל בבית תחילה, ואחר כך להדליק נרות חנוכה, ואחר כך אומרים את הפסוקים "ויתן לך" שרגילים לאומרם במוצאי שבת לאחר ההבדלה. והביא שכן כתב אביו הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי. וכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים.

זמן רבינו תם
למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם, הוא הדין שאף במוצאי שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם, מפני שאין זה מנהג טוב ותו לא, אלא ראוי ונכון לכל אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם, ובפרט שכן דעת מרן השולחן ערוך. וכפי מנהגו הטוב של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שעורר על ענין זה כל ימי חייו, ועורר גם אותנו לכתוב על כך בהלכה יומית, ורבים שמעו בקולו ועליהם תבא ברכת טוב.

ברכת בורא מאורי האש
אין מברכים ברכת "בורא מאורי האש" על נרות חנוכה (וכגון בבית הכנסת שמדליקים קודם ההבדלה, או אם טעה והדליק נרות קודם ההבדלה), שהרי אסור ליהנות מנרות חנוכה, ואין מברכים "בורא מאורי האש" עד שיאותו לאורו של נר ההבדלה, כלומר, הנאה מאור הנר, אבל על נר השמש שהוא חול, מותר לברך "בורא מאורי האש".

ויש נוהגים (כמו שהובא בבית יוסף), שמדליקים נר אחד מנרות החנוכה, בלי ברכה, אלא לצורך ההבדלה, ומברכים עליו בורא מאורי האש, ולאחר ההבדלה מכבים אותו וחוזרים ומברכים ומדליקים את נרות החנוכה, מפני שאומרים, שדבר שנעשתה בו כבר מצוה אחת, היא מצוות ברכת בורא מאורי האש, טוב לעשות בו מצוה נוספת, היא מצוות הדלקת נרות חנוכה. אולם לא ראינו לרבותינו שנהגו כן בזמנינו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות חנוכה - הדלקה במוצאי שבת

אורך השיעור: 01:30:29         הורד     (25.90 MB)

עין יעקב - חנוכה

אורך השיעור: 01:19:32         הורד     (17.12 MB)

שמן חנוכה - פרשת וישב תשע"א

אורך השיעור: 00:58:38         הורד     (13.40 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם זכינו בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת ושם גם הבדלה, האם אפשר ו/או נכון - או אסור להדליק שוב בבית? כ"ד כסלו תש"פ / 22 בדצמבר 2019

אין לזה שייכות, וחייב להדליק שוב בביתו,

לגבי נר חנוכה במוצאי שבת כתבתם :"למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם", אם זה חומרה איך מחמירים לחכות לזמן ר"ת ומצד שני מפסידים להדליק בזמן צאת הכוכבים שהוא הזמן לכתחילה לכולי עלמה לא?! האם אפשר להחמיר ולהפסיד מצווה לכתחילה ? (ועוד לדעת הרמב"ם ועודנראה לי, ניתן להדליק רק בחצי שעה אחר צאת הכוכבים דווקה וזמן ר"ת הוא הרבה אחרי זה לא בגדר חומרה שמביא קולה ?!) כ"ג כסלו תשע"ז / 23 בדצמבר 2016

כפי שכתבנו (והסברנו יותר בהלכה שנאמרת בעל פה), מאחר ולדעת רבינו תם, ולדעת רוב הראשונים, ולדעת מרן השלחן ערוך, השבת עדיין לא יצאה, לכן חומרא זו, לנהוג כדעת רבינו תם, חשיבותה גדולה יותר משאר חומרות. ומאחר ומדובר כאן בחילול שבת לדעת רבינו תם, לכן אנו סומכים על דברי הפוסקים שמיקלים להדליק אפילו בשעה מאוחרת, ובפרט שאנו נוהגים כן למעשה, ומברכים על הדלקה זו, ולא חוששים כלל להשיטות שלאחר שתכלה רגל מן השוק אינו יכול להדליק. לכן יש מקום לדחות את המצוה מן המובחר להדליק בצאת הכוכבים, כדי לחוש לדעת רבינו תם ומרן השלחן ערוך בענין צאת השבת.

אבל חכם משאש מתיר לכתחילה בנר חשמל כ"ט כסלו תשע"ה / 21 בדצמבר 2014

ישנם עוד פוסקים שהיקלו בזה, ומרן זצוק"ל דן בדבריהם, והכריע שאין להקל בזה לברך בשם ומלכות על נר חשמל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה