הלכה ליום שני י"ט שבט תשפ"ד 29 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

רפאל בנימין בן רחל ומיכל בת חנה יהודית

יהי רצון שה׳ ישלח להם רפואה שלימה, רפואת הנפש ורפואת הגוף ויסיר מהם כל נגע ומחלה. ויאריך ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים בתוך כל שאר חולי ישראל ,אמן.

הוקדש על ידי

משפחת יוכפז

דם בביצה

דין דם בביצים
דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, יש לו דין של עוף, שדמו אסור באכילה מן התורה. ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות.

אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה אמנם הוא תחילת ריקום האפרוח, מכל מקום מכיון שלא נגמרה יצירתו של האפרוח, אין לו דין "עוף" כלל, ואין דמו אסור מן התורה אלא מדרבנן, גזירה משום דם עוף.

האם כל הביצה אסורה?
יש מקרים, שכל הביצה נאסרת אם נמצא בה דם, ויש מקרים שאין הביצה כולה נאסרת, רק צריך להסיר את הדם ממנה, והיא מותרת. וכדלהלן:

לדעת מרן השלחן ערוך, אם נמצא (אפילו מעט) דם בחלמון הביצה, כל הביצה אסורה, אבל אם נמצא דם בחלבון הביצה (שהוא החלק הלבן) זורקים את הדם ושאר הביצה כולה מותרת, וזהו מנהג הספרדים שקבלו עליהם את הוראות מרן.

אולם הרמ"א כתב, שבכל מקום שיש דם בביצה, אוסרים את כל הביצה באכילה. וכן נוהגים האשכנזים.

האם יש חובה לבדוק את הביצה?
אף על פי שדם הנמצא בביצים אסור באכילה, מכל מקום אין חיוב מן הדין לבדוק כל ביצה קודם אכילתה, משום שסומכים על כך שברוב הביצים אין דם, ומעיקר הדין אפשר לסמוך על הרוב, ורק אם מטגנים ביצים במחבת, או שוברים ביצים לצורך אפייה וכדומה, נוהגים לבדוק את הביצים (בכוס זכוכית או כלי אחר) אם יש בהם דם, מפני שבנקל אנו יכולים לבדוק את הביצים ולהנצל מאיסור דם.

אבל כאשר באים לבשל ביצים קשות במים, או שרוצים לשים ביצים בחמין וכדומה, אף על פי שאחרי הבישול אי אפשר לדעת אם היה בהן דם, וכן אדם הבא לגמוע ביצה כמו שהיא רכה בלא לבדקה כלל, רשאי לעשות כן, מפני שהולכים אחר הרוב, ורוב ביצים אין בהן דם.

ובאמת שבספר כנסת הגדולה כתב, שיש בני אדם המחמירים שלא לאכול ביצים אלא אם נבדקו תחילה, ואף כשרוצים לבשל ביצה, הם נוהגים לפתוח את קליפת הביצה ולהוריק מתוכה את תוכנה לתוך כלי, ואחר כך מחזירין את הביצה לתוך קליפתה וסותמין את הנקב ומבשלים או צולין אותה. ומכל מקום להלכה נראה דאין מקום לחומרא זו, שהרי כתב המהרח"ו (רבינו חיים ויטאל) שראה לרבו האר"י הקדוש, שהיה גומע ביצה כשהיא צלויה, בלי שישגיח לבדוק אם יש בתוכה דם, והביא ראיות מן התלמוד בכמה מקומות, שאין לחוש לסברת המחמירים בזה. והביא את הדברים מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף, וסיים: "ובהגלות נגלות אמרי קדוש רבינו האר"י ז"ל, אין לחוש לחומרת בני אדם הנזכרים".

ולסיכום: אין חיוב לבדוק ביצה, ורק אם כבר פותחים אותה, יש לבודקה, ואם יש בה דם בחלמון, יש לזרוק את הביצה, ואם בחלבון, יש להוציא את הדם, והביצה כולה מותרת. והאשכנזים אוסרים את כל הביצה גם במקרה כזה.

אמנם בהלכה הבאה נבאר איך הדין בענין זה בזמנינו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה