הלכה ליום חמישי י"א חשון תשפ"א 29 באוקטובר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנפטר בי״א בחשון תש״פ והיום 12 חודשים לפטירתו
רוח השם תניחנו בגן עדן תהי מנוחתו עם שאר הצדיקים והצדקניות אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

דברי תורה מול חדר השירותים הפתוח

שאלה: אם חדר השירותים פתוח, ורואים אותו מהסלון, האם מותר לדבר דברי תורה בסלון, והאם כך הדין גם למנהג האשכנזים?

תשובה: אתמול ביארנו, שכשם שאסור לקרוא קריאת שמע מול צואה, כמו כן אסור לקרוא קריאת שמע או לדבר דברי תורה או לברך וכיוצא בזה, מול בית הכסא, כלומר, מול האסלה שבחדר השירותים.

וכתב מרן השלחן ערוך (סימן פג סעיף א): "אסור לקרות (קריאת שמע) כנגד בית הכסא, אפילו אם פינו ממנו את הצואה. ויראה לי, דהיינו כשאין לו מחיצות, אבל אם יש לו מחיצות, אף על פי שיש בו צואה, קורא כנגדו בסמוך, ואינו חושש אם אין מגיע לו ריח רע".

כלומר, חידש לנו מרן השלחן ערוך, שאף על פי שיש לנו כלל, שאסור לקרוא קריאת שמע מול בית הכסא, זהו דוקא באופן שבית הכסא מונח בלי מחיצות, כמו שהיה בדורות הקודמים, שהיה להם מקום מיוחד בשדה להתפנות בו. אבל אם מדובר בבית כסא מיוחד, שהקיפו אותו במחיצות, ולמשל כמו שעושים בזמנינו, שיש לנו חדרים מיוחדים לבית הכסא, הרי שמותר לקרוא קריאת שמע מול חדר השירותים בלי שום חשש.

וכן באופן שדלת חדר השירותים פתוחה, וניתן לראות מסלון הבית את חדר השירותים הפתוח, בכל זאת, מותר לקרוא שם קריאת שמע, וכן לברך או להתפלל וכדומה, משום שהאסלה נמצאת ברשות אחרת לגמרי, ומה שרואים את האויר של חדר השירותים, אין בכך כדי לאסור לקרוא קריאת שמע מול האויר ההוא. (אמנם אם רואים משם את האסלה עצמה, נראה שיש לאסור. עיי' שלמת חיים סימן קד).

וכמובן שכל זה הוא דוקא באופן שאין שם ריח רע, כי אם נודף ריח רע מחדר השירותים, אי אפשר לקרוא שם קריאת שמע, עד שיתרחק ארבע אמות (שני מטר) מן המקום שבו נגמר הריח הרע.

ומה שהוסיף השואל לשאול, אם כך הדין גם למנהג האשכנזים. הנה באמת שיש חולקים על דברי מרן השלחן ערוך, וסוברים שאפילו אם יש לבית הכסא מחיצות, אסור לקרוא קריאת שמע כנגדו. אולם כבר כתב הגאון החזון איש (או"ח סימן יז) ועוד כמה מהאחרונים, שכל מה שיש מחמירים בזה, זהו דוקא כאשר המחיצות של בית הכסא, היו כפי שנהגו לעשות בדורות הקודמים, שהמחיצות הן מיוחדות לצרכים של בית הכסא, והן מטונפות מחמת כן, אבל בזמנינו, שקירות בית הכסא הן גם הקירות של חדרי הבית הסמוכים, ואינן מיוחדות לשימושים של בית הכסא, לכל הדעות מותר לקרוא קריאת שמע כנגדם. וכן נראה לגבי השאלה שלפנינו, שאם דלת בית הכסא פתוחה, לקרות כנגדה קריאת שמע, כיון שאינו עומד מול האסלה ממש, אלא רק מול אויר בית הכסא, והוא מוקף במחיצות, וממילא זו רשות אחרת לגמרי, וממילא יש להקל.

ולסיכום: אם דלת חדר השירותים פתוחה לחדר אחר, מותר לקרוא שם קריאת שמע וכדומה, אם אין שם ריח רע, ואם אינו רואה את האסלה עצמה. אולם בחדר השירותים עצמו בודאי שאסור אפילו להרהר בדברי תורה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה