הלכה ליום שלישי א' כסלו תשפ"א 17 בנובמבר 2020

מי שמצא כסף בשבת

שאלה: האם מותר לדחוף בשבת דבר מוקצה, על ידי דחיפה ברגליו? וכגון, מי שמצא בשבת ארנק, האם יוכל לדחפו ברגליו הצידה, בכדי שלא יבא לידי הפסד?

ארנק כסף, הוא מוקצה בשבת
תשובה: הנה נכון הדבר, שארנק כסף הוא מוקצה בשבת. כי המעות, הן בכלל מוקצה מחמת גופו, כגון עצים ואבנים, שאסור לטלטלם בשבת, כיון שאינם כלי, ואינם ראויים לכל מלאכה בשבת. ועתה בראשית דברינו, נעתיק את לשון מרן השלחן ערוך, ואחר כך נסביר דבריו.

דברי מרן השלחן ערוך בענין טלטול בגופו
כתב מרן השלחן ערוך (סימן שיא ס"ח) בזו הלשון: "טלטול בגופו, אפילו לצורך דבר האסור מותר, הילכך, קש שעל גבי המטה, דסתמו מוקצה להסקה, מנענעו בגופו". ופירוש דבריו: קש, הרי הוא מוקצה בשבת, מכיון שהיו רגילים להשתמש בקש לצורך הסקה באש לחימום ובישול. ולכן, הקש הרי הוא מוקצה בשבת, כי הוא מיועד לדבר האסור בשבת. ומכל מקום, מי שבא לשכב לנוח על גבי הקש (כפי שהיו רגילים בזמנם), והקש היה מונח בצורה לא נוחה, מותר לו לדחוף ברגלייו את הקש, או בשאר חלקי הגוף, בכדי להחליק את המצע שיהיה נוח לשכב על גביו.

וטעם הדבר, משום שטלטול "בגופו", כלומר, בשאר חלקי הגוף, אינו נחשב לטלטול מוקצה בשבת. שלא גזרו חכמים איסור טלטול, אלא כשמטלטל בידיו דוקא, אבל כשאינו עושה כן בידיו, אלא ברגליו וכיוצא בזה, אין בדבר איסור.

דין "הקש" בשבת
ובדרך אגב נציין, במה שכתבנו שה"קש" הוא מוקצה בשבת, כיון שהוא מיועד להסקה. הנה כל זה דוקא בזמנם, שהיו רגילים להשתמש בקש להסקה. אבל בזמן שהקש מיועד למאכל בהמה, ורוצים לטלטלו לצורך הבהמה, אין הוא מוקצה בשבת. ובזמן שהקש אינו מיועד לשום צורך, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, כדין שאר עצים ואבנים.

דברי המשנה ברורה בענין טלטול ארנק
ולאור דברי מרן השלחן ערוך הללו, כתב הגאון המשנה ברורה (בסוף סימן רסו), שאף על פי שהמוצא ארנק בשבת, אסור לטלטלו לשום מקום. מכל מקום, מותר לדחוף אותו ברגליו, למקום מוצנע, בכדי שלא יבא אדם אחר ויקחנו. ואף על פי שהגאון חזון איש כתב לחלוק בזה על דברי המשנה ברורה, מכל מקום, לדעת מרן הרב זצוק"ל, העיקר להלכה כדעת המשנה ברורה, שטלטול בגופו, אינו אסור בשבת, אפילו כשעושה כן בכוונה. וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

לאור האמור למדנו, לגבי מה שהזכרנו בהלכות קודמות, שאסור לטלטל בשבת אריזת קמח וכדומה. ולפיכך מי שחפץ להוציא בשבת איזה דבר מהמקפיא, ויש שם אריזת קמח שמסתירה את אותו הדבר, הרי אסור להזיז את אריזת הקמח שהיא בגדר "מוקצה מחמת גופו". ומכל מקום, אם רוצה להזיז את הקמח באמצעות המרפק, הרי הדבר מותר, כי גם זה בכלל טלטול בגופו שאינו אסור בשבת.

ולסיכום: מותר לטלטל מוקצה בשבת, על ידי דחיפה ברגליו. לכן, המוצא ארנק של מעות בשבת, מותר לו לדחוף אותו ברגליו למקום מוצנע, בכדי שאדם אחר לא ימצא אותו וילך לאיבוד.

שאלות ותשובות על ההלכה

ואם הבן שלי הקטן (גיל 8) מצא כסף ומבלי לגעת בו הניח עליו אבן בשבת, שאחרים לא יגלו  ובמוצאי שבת לקח אותו, האם זה מותר לפי ההלכה? ג' טבת תשע"ו / 15 בדצמבר 2015

אסור לטלטל אבנים בשבת. ויש לחנך את הילדים הקטנים שלא לטלטל אבנים בשבת. אבל מאחר וכבר עשה כן, והכסף בידיו, הרי הוא שלכם. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה