הלכה ליום ראשון כ"ו אדר תשפ"ב 27 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יהונתן בן ציפורה ודוד ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הנכד

התאחר לבוא לבית הכנסת בשחרית

שאלה:  מי שהתאחר לבוא לבית הכנסת בשחרית, האם ידלג הזמירות ויתחיל מיד מברכת יוצר אור, כדי שיספיק להתפלל תפילת שחרית עם הציבור, או בכל אופן עדיף שיתפלל על סדר התפילה?

תשובה:  עיקר "התפלה בציבור", היא בתפלת העמידה, שאז יש מעלה גדולה למי שעומד בתפלה יחד עם כל הציבור. ולכן המתאחר לבית הכנסת, עליו לפעול בדרך נכונה, כדי שיוכל לעמוד עם הציבור בתפלה.

ומרן השלחן ערוך (סימן נב סעיף א) פסק בזו הלשון: "הבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מתחיל ברוך שאמר, ואומר מזמור "תהלה לדוד" כולו, ומזמור הללו את ה' מן השמים, ומזמור הללו אל בקדשו, ואחר כך חותם בברכת ישתבח. ויתחיל בברכת יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הציבור. ואם אין לו שהות (זמן להספיק) כל כך, ידלג גם מזמור "הללו את ה' מן השמים". ואם הציבור התחילו כבר "יוצר אור" ואין שהות לומר הזמירות אפילו בדילוג, יתחיל מיד יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה, ויתפלל עם הציבור, ואחר התפילה יאמר כל פסוקי דזמרה, אך לא יאמר ברוך שאמר ולא ישתבח.

וכתב בשו"ת חכם צבי (להגאון רבי צבי אשכנזי, אב בית דין באמשטרדם לפני כשלוש מאות שנה) שאף על פי שמדברי הזוהר הקדוש מבואר, שצריך להתפלל כסדר התפילה שתקנו לנו רבותינו חכמי התלמוד ואנשי כנסת הגדולה , אשר רוח ה' דבר בם ומילתו על לשונם. וכן כתב רבינו האר"י , שיש סודות נפלאים בכל סדר התפילה, אולם זהו רק לכתחילה, אבל למי שהתאחר לבוא לבית הכנסת, ועל ידי שיתפלל כסדר התפילה יפסיד תפילה בציבור, בזה לכל הדעות עדיף שידלג הזמירות כדי שיתפלל עם הציבור, ששבח תפילה בציבור גדול מאוד, שמלבד חכמי התלמוד שהגדילו בשבח תפילה בציבור, וכן פסק הרמב"ם, שתפילת הציבור נשמעת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא, הרי גם בזוהר הקדוש הפליגו בשבח תפילה בציבור שהיא מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל.

לכן גם לדברי הזוהר עדיף שידלג הזמירות כדי שיספיק להתפלל תפילת שמונה עשרה עם הציבור.

ולסיכום: הבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מתחיל ברוך שאמר, ויאמר את המזמורים "תהלה לדוד", "הללו את ה' מן השמים", ו"הללו אל בקדשו", ואחר כך חותם בברכת ישתבח. (בלי "ויברך דוד" ובלי שירת הים). ויתחיל מיד בברכת יוצר אור, וכך ישיג את הציבור. ואם הציבור עומדים כבר סמוך לקריאת שמע, והוא לא יספיק לקרוא את המזמורים כלל, עליו לדלג גם מזמור "הללו את ה' מן השמים". ואם אין לו שהות לקרוא את המזמורים בכלל, יתחיל מיד יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה, ויתפלל עם הציבור, ואחר התפילה יאמר כל פסוקי דזמרה, אך לא יאמר ברוך שאמר ולא ישתבח. ואם ירצה, יוכל לאמרם בלא שם ומלכות. (שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן ה).

שאלות ותשובות על ההלכה

כשיש מניין מצומצם עם עשרה מתפללים בדיוק, האם עושים חזרה? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

עושים חזרה כדין. ויזהירו את הציבור שיענו אמן ויכוונו לברכותיו של השליח ציבור.

האם ההלכות הנ"ל זהות גם לנשים? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

מובן, שלגבי נשים הדין קל יותר, שהרי בלאו הכי הן אינן מחוייבות בפסוקי דזמרה וכו'. אבל למעשה הדין שוה לנשים גם כן, שטוב מאד שתדלגנה מה שצריך כדי לזכות בתפלה עם הציבור שמעלתה גדולה מאד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה