הלכה ליום חמישי ב' אלול תשפ"ד 5 בספטמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

מאן דעביד רחמנא, לטב עביד!!! ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

למען נחדל מעושק ידינו

בסיום התפלות של הימים הנוראים, בתפלת ה"נעילה" שמתפללים לקראת צאת יום הכיפורים, אנו אומרים: "ותתן לנו ה' אלוקינו באהבה את יום הכיפורים הזה וכו', למחילה ולסליחה ולכפרה וכו', למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם".

והרי למדנו כבר, כי כל עיקרם ותכליתם של ימי הרחמים הללו, הם כהכנה לקראת היום הגדול והנורא, הוא יום הכיפורים. ובשעת השיא של יום הכיפורים, בתפילת הנעילה, מתחדדת המטרה הגדולה והקדושה של כל עבודתינו בימים הללו, והיא "למען נחדל מעושק ידינו", כי אלמלא התשובה היתה קיימת בעולם, היו רוב בני האדם מתייאשים ממצבם הגרוע, ומשתקעים בחטאיהם, והולכים מדחי אל דחי. אך ה' יתברך ברוב חסדיו, ירד לסוף דעת הבריות, כי הוא יודע את יצרם, וחידש חידוש מיוחד רק עבור עם ישראל, והוא ענין התשובה, שיש בכוחו של האדם למחות לגמרי את חטאיו ועוונותיו, ולהשיב את המצב לקדמותו, ומכאן ולהבא יתחזק ויזכה ללכת מחיל אל חיל. וממילא יהיה ראוי גם לשכר טוב על זה, שיזכה להכתב ולהחתם לשנה טובה ומבורכת.

והנה כולנו מאמינים בני מאמינים, באמיתת דברי רבותינו (במשנה פ"א דראש השנה), כי הכל בידי שמים, וה' יתברך הוא הקוצב לכל בריה ובריה בימים הללו, מי יחיה ומי ימות, מי יזכה לעושר ומי יהיה עני, מי יהיה בריא ומי חולה, מי יזכה לנשואין ומי ישאר לבדו, וכן על זה הדרך, כי הכל בגזירת מלך, מלכו של עולם.

ואם כן בימים הללו שאנו מתחננים לה' יתברך שימלא כל משאלות לבנו לטובה, בודאי שמוטלת חובה כפולה ומכופלת עלינו להתחזק ולשוב בתשובה, וכמו שכתב רבינו בחיי בספר חובות הלבבות (שער הבטחון), כי מי שהוא יודע שהכל מאת ה', ובוטח בה' שיוכל להושיעו, ובכל זאת הוא ממשיך בדרכו הרעה ובחטאיו, כמה הוא סכל! כמה הוא טיפש! איך יתכן שאתה יודע שהכל תלוי ברצונו יתברך, והנך עומד לפניו ומתפלל, ובה בשעה ממשיך להכעיסו? הלא על זה אמר הנביא "כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי?!", אבל אם האדם מכניע את לבבו, ומאחר והוא זקוק לרחמי שמים, הוא הולך בדרך ענווה, וחוזר בתשובה שלימה, ומתחנן לה' יתברך שיסלח לו, וימלא משאלות לבו, אזי יש מקום לתפלתו שתתקבל לפני ה' יתברך.

גם על ידי זה שהאדם חוזר בתשובה בימים הללו, הוא מתעורר לאהבה וליראת ה' יתברך, וכך נמשכת יראת שמים בלבו, עד ימי הרחמים והסליחות הבאים, ששוב מתעורר לבבו ליראה את ה' הנכבד והנורא. ויש להשמר מאד שאותם הדברים שמקבלים בקבלה שלימה לחזור בהם בתשובה, יהיו מן הדברים האפשריים שבאמת נעמוד בהם, שלא נתרשל חס ושלום בשום דבר שנבטיח בינינו לבין ה' יתברך שנשוב בו בתשובה.

והלא עלינו להתבונן, כי הימים הרעים ביותר עבור עם ישראל, היו מעולם בחודשי תמוז ואב, שבהם נחרבו בתי המקדש והתעוררו הרבה פורענויות על ישראל. ויתכן שהסיבה לכך, משום שאלו הם הימים המופלגים והרחוקים ביותר מימי הרחמים בחודש אלול ותשרי, ומחמת כן תמיד היה מצב יראת ה' בדרגה הנמוכה ביותר בימים הללו לעומת שאר ימות השנה, ועל כן מצא לו המקטרג מקום להשטין דוקא בימים הללו. ולאחר מכן כבר נגזרו הגזירות, ואף שהגיעו ימי הרחמים, היה זה מאוחר מדאי.

נתבונן כמה אנשים שהיו עמנו בשנה שעברה, הנה אינם איתנו עתה. וכמה גזירות קשות נגזרו על כל העולם בשנה שעברה ביום ראש השנה, שאילו היינו יודעים מה עתיד להיות בשנה זו, בודאי היינו מתחננים ביתר שאת באומרינו "מנע מגיפה מנחלתיך", אך לא ידענו. ועתה מוטל עלינו להתבונן בכל אלו הדברים, לשוב בתשובה שלימה ואמיתית, בדברים שיחזיקו מעמד, ונזכה שישמע ה' תפלותינו, ונשמע בשורות טובות, ישועות ונחמות.

(הדברים נאמרו מפי הרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לילדים מעל גיל מצות לסוע על סקטים בשבת? ה' אלול תש"פ / 25 באוגוסט 2020

 

כעת הבנתי את השאלה.

יש להחמיר לילדים מגיל חינוך שלא ליסוע על סקטים בשבת. תבורכו,  

שלום רב,
האם רמי"ם שלא קישרו בטלפון לתלמידיהם במשך ההסגר יעשו תשובה למען נחדל מעושק ידינו ויחזרו חלק ממשכורתם לישיבה, וגם ישאו על שיכמם חלק מהאחריות על אי חזרת חלק מתלמידיהם לביהמ"ד?
בברכת כל טוב
דניאל ה' אלול תש"פ / 25 באוגוסט 2020

השאלה לא כל כך ברורה. 

בכל אופן בודאי שמלמדי תורה יש להם אחריות הרבה מעבר לעבודתם, ובזמנים קשים עליהם לטרוח ולהמשיך את השפעתם הטובה על התלמידים. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה