הלכה ליום רביעי ט' תמוז תשפ"ו 24 ביוני 2026

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב הרשב"א, שיש לברך על הבגד בשעת הקניין, כלומר, בשעת הקנייה, ולא בשעת הלבישה. וכן כתב הרא"ש, שלא תיקנו את הברכה אלא על שמחת הלב שיש לאדם בשעה שקונה אדם את הבגד החדש. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן שכג), שיש לברך בשעת הקנייה ולא בשעת לבישת הבגד בפעם הראשונה.

אולם כתבו רבותינו האחרונים, שלמעשה מנהגינו שלא לברך על הבגד שהחיינו בשעת קנייתו, אלא בשעה שלובשו בפעם הראשונה, שאז שמחה היא לו, וראוי לו לברך שהחיינו. וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת ראה אות א), וכן דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. ומכיון שברכה זו תלויה במנהג, אין לשנות, ואין לברך שהחיינו בשעת הקנייה, אלא בשעת הלבישה דוקא כמנהג כל ישראל.

ועתה נגש לשאלה השנייה, האם יש לברך שהחיינו על כל בגד, או שיש בגדים שאין מברכים עליהם שהחיינו. הנה ברכת שהחיינו שנתקנה על שמחת הלב אינה שייכת אלא בבגד שאצל בני אדם רגילים מביא לשמחת הלב. וצריך שיהיה הבגד חשוב, שיהיה שייך לברך עליו שהחיינו. וכמו ששנינו במשנה, שעל "בית חדש" או כלים (בגדים) חדשים מברך שהחיינו. (ומכל מקום על קניית בית חדש עדיף יותר שלא לברך). ומשמע שהבגד צריך שיהיה חשוב, כשם שבית הוא דבר חשוב. ומכאן למדו רבותינו בעלי התוספות שאין לברך על דברים שאינן חשובים, כגון נעליים או אנפלאות (גרביים) שאין להם חשיבות גדולה כל כך לברך עליהם שהחיינו. וכן בודאי שאין לברך על חלוק (גופיה) וכיוצא בזה, שאין אלו דברים חשובים שיהיה נכון לברך עליהם שהחיינו. וכן המנהג פשוט, שאין מברכין שהחיינו אלא על בגדים חשובים, אבל לא על נעליים (רגילות, שאינן יקרות וחשובות עבורו), או גרביים וכיוצא באלה.

ולסיכום: הקונה בגד חדש צריך לברך שהחיינו. ונהגו לברך שהחיינו בשעה שלובש את הבגד בפעם הראשונה. ואין לברך שהחיינו על בגד שאין לו חשיבות כל כך, כמו גופיה או גרביים. וכן אין לברך שהחיינו על קניית נעליים שאין להן חשיבות כל כך.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מברכים שהחיינו על בגדי עור אם אפשר פירוט קצר והמקור ממש תודה ה' אלול תשפ"ב / 1 בספטמבר 2022

הרמ"א בסוף סימן רכג כתב לענין אמירת "תתחדש", שיש אומרים שלא לאומרו כיון שלצורך הבגד המיתו בעל חיים. וכתב שהטעם חלוש מאד. וגם לגבי ברכת שהחיינו יש שהביאו טעם זה. אבל אין המנהג כן, ויש לברך שהחיינו גם על בגד שנעשה מעור. כמו שכתב כף החיים אות מח. 

חולצה או ז'קט וכדומה שאדם קונה, לא בתור בגד פנימי, אלא בגד יום יומי, וזה לא חגיגי ובעל ערך חשוב במיוחד עבורו אך עדיין מעט משמח אותו- האם צריך לברך עליו? האם רשאי ללבוש אותו בימי בין המצרים כשנחוץ לכך? כ"ג תמוז תשע"ח / 6 ביולי 2018

צריך לברך עליו שהחיינו. ואין לברך בימי בין המצרים.

לא הבנתי איך נעליים הם לא חשובות .הרי בברכות השחר מברכים שעשה לי כל צרכי והכוונה היא למנעלים . שהרי ביום כיפור לא מברכים ברכה זו. ג' שבט תשע"ז / 30 בינואר 2017

כתבנו, שנעליים שאין להן חשיבות, אין לברך עליהן. אבל נעלים חשובות, יש לברך עליהן. ובזמנינו נעלי בית למשל, אינן חשובות ומשמחות לברך עליהן. וכך המנהג.

האם מברכים שהחיינו על טלית קטן מכותנה שנלבש כמו גופיה ומה הדין לגבי טלית קטן מצמר? ה' תמוז תשע"ו / 11 ביולי 2016

לא נוהגים לברך שהחיינו על טלית קטן, מפני שהוא בגד שאין לו כל כך חשיבות. 

על רכישת בית, שאין דבר יותר חשוב מדוע לא מברכים? ה' תמוז תשע"ו / 11 ביולי 2016

בית חדש, מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים, שאינו בגד, אלא כלים חדשים, נוהגים שמברך שהחיינו על בגד או פרי חדש, ופוטר את הבית.

יש נעליים שהן מאוד יקרות וקונים פעם בשנה וכיו״ב מדוע לא מברכים? ה' תמוז תשע"ו / 11 ביולי 2016

נעליים יקרות, רשאי לברך עליהן

אני קצת מבולבל, בהלכה הקודמת (גר שנתגייר...) הובהר שעליו לנהוג כפסקי מרן השולחן ערוך - מרא דאתרא ובהלכה פה - פסק הרב כנגד מרן שיש לברך בשעת הלבישה ולא הקנייה.
אז איך לנהוג? לא מובן. כ"ד סיון תש"ע / 6 ביוני 2010

שלום רב!

באופן כללי, אנו פוסקים בכל ענין על פי הוראות מרן השלחן ערוך, שקבלנו הוראותיו. אולם יש מעט מקרים יוצאי דופן, שבהם מכיון שהמנהג אינו כדעת מרן, אין אנו פוסקים כמוהו. ויש עוד כללים בזה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כיצד נמדדת החשיבות לבגד?
האין  זה משתנה מבן אדם לרעהו? 

לדוגמא, חשיבות קניית נעליים לאדם מסוים עשויה להיות בעלת ערך מאוד גבוה  להבדיל מאדם אחר. זה יכול להיות תלוי במצב כלכלי או חביבות המוצר בעיניו וכו'. 
אם כך, מזה בגד חשוב? כ' סיון תש"ע / 2 ביוני 2010

שלום רב!

נעליים, גם אם הן יקרות, מכל מקום אינן מכובדות ונכבדות. ומאחר שכך כתבו כל הפוסקים, אין לשנות בזה מאדם לאדם. וכן בגד העשוי לספוג הזיעה, כמו גופיה, אינו חשוב אפילו אם הוא יקר ומיוחד מאד. אמנם יש מקרים שבהם תלוי הדבר בחשיבות בעיני כל אדם ואדם. וכפי שכתבו פוסקים, לגבי מי שקנה בגד "יד שנייה", שאז אם הבגד נכבד מאד בעיניו, וכגון שהוא עני, יוכל לברך עליו שהחיינו, אבל סתם אדם אינו מברך שהחיינו על כך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה