נוהגים שלאחר ברכת המזון, אחרי שמסיימים את ברכת "הטוב והמטיב" (שמסיימת במילים "והצלה וכל טוב"), אומרים בנוסח "הרחמן" כמה לשונות של בקשה. ויש חילוקי מנהגים רבים בין העדות השונות בנוסחאות "הרחמן", משום שנוסח זה אינו נוסח קבוע שנקבע על ידי רבותינו אנשי כנסת הגדולה, אלא הוא מנהג שהונהג בידי ישראל, ועל כן מצויים בו שינויים.
ורשאי כל אדם להוסיף בנוסחאות הרחמן בקשות אחרות שלא קבועות בו. ולדוגמא, ב"ברכת האורח", שאומרים "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה" וכו', רשאי להוסיף עוד כהנה וכהנה ברכות לבעל הבית, אם הוא יודע לבקש בלשון ונכונה.
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, היה נוהג שכאשר היו אורחים מיסבים על שלחנו, היה הוא מברך אותם בברכת האורח כיד ה' הטובה עליו. וכך היה אומר, "הרחמן הוא יברך את כל המסובים כאן, אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לכם, עושר וכבוד, בריאות טובה ופרנסה מרובה" וכן על זה הדרך.
ומנהג זה של אמירת "הרחמן", כבר הובא על ידי רבותינו הראשונים, וכן כתב בטור (אורח חיים סוף סימן קפט), "נהגו להאריך לאחר ברכת הטוב ומטיב ב"הרחמן" בכמה אופנים. וכן מובא בספר אור זרוע (סימן קצט), שאומרים "הרחמן" בשבת כפי שאומרים בחול. והביא שם כמה בקשות שהיו רגילים לומר, "הרחמן הוא יצילינו מן העניות", "הרחמן הוא ינקום דם עבדיו". וכן כתב רבינו המאירי בספר מגן אבות (ענין כד) וכתב שנהגו שכל אחד שואל ומוסיף בו כפי רצונו.
עתה נדון, האם מותר לדבר באמצע אמירת "הרחמן", שמאחר ואמירת "הרחמן" אינה אלא מצד המנהג, ולא חיוב ממש כשאר ברכת המזון, אם כן לכאורה יש מקום לדון שמותר יהיה להפסיק לצורך כל שהוא ולדבר בין בקשה לבקשה.
וכתב רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת חקת), "אף על פי שאין איסור להפסיק בתחנות אלו של הרחמן, מכל מקום אסור להפסיק בשיחת חול". ובודאי שכוונת רבינו יוסף חיים, אינה שיש איסור ממש לדבר בין התחינות של הרחמן, שהרי כל אמירתו אינה אלא מצד המנהג, אבל מכל מקום אין זה נכון וגם קרוב הדבר לאיסור, שבאמצע שאדם מקיים מנהג ישראל, ומבקש צרכיו מה' יתברך, הוא מפסיק בשיחת חול. לכן נקט רבינו יוסף חיים בלשון "איסור" בענין זה, אף שכאמור אין בו איסור ממש מן הדין.
וכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו הליכות עולם (ח"ב עמוד עד), כי טוב ונכון שלא להפסיק באמצע "הרחמן" שלא לצורך. (ומכל מקום אם יש צורך חיוני בדבר, כגון להרגיע תינוק וכדומה, מותר לדבר מעט באמירת הרחמן, בין בקשה לבקשה), ופשוט שמותר להפסיק באמצע אמירת הרחמן כדי לענות "אמן" או "קדוש קדוש קדוש" וכדומה.
והוסיף עוד מרן רבינו זצוק"ל, שבמקום צורך, מותר לקום באמצע הרחמן, ולסיים את אמירתו במקום אחר כשהוא עומד. שבאמירת הרחמן אין חובה לשבת כשאר ברכת המזון.
