הלכה ליום שני כ"ג סיון תש"פ 15 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף הילסיא ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

"בהיתר ולא באיסור"

בנוסח "הרחמן" שבסיום ברכת המזון, נהגו לבקש על הפרנסה. והאשכנזים נהגו לומר, "הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד". אבל אצל הספרדים ובני עדות המזרח רבים נהגו לומר "הרחמן הוא יפרנסו בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער". והגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת חקת) כתב, שנוסח זה אינו נכון על פי ההלכה, כי איך יתכן לפנות לה' יתברך ולבקש ממנו פרנסה, ולהוסיף ולבקש ממנו, שאותה פרנסה שהוא שולח, תהיה בהיתר ולא באיסור, וכי יעלה על הדעת שה' יתברך ישלח לאדם פרנסה באיסור?

והנה נוסח זה של בקשה מה' יתברך, שיפרנסו בהיתר ולא באיסור, נמצא גם בתחינות שאומרים בימים הנוראים. וגם על התחינות הללו העיר רבינו יוסף חיים, שיש להשמיט מהם את המילים הללו, כי בודאי שהקדוש ברוך יפרנס אותנו בהיתר ולא באיסור, ולכן יש להזהר בענין זה גם בתפלות הימים הנוראים.

אולם באמת שמצאנו בדברי גדולי עולם שביקשו ממש בלשון זו, שיפרנסו ה' בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור. וכן נמצא מפורש בספר סדר היום למהר"ם אבן מכיר שהיה אחד המיוחד מגדולי ישראל לפני כחמש מאות שנה, ודבריו מובאים תמיד בדברי גדולי האחרונים, ובספרו (בסדר תפלת שחרית) כתב שיתחנן אדם לה' יתברך שיפרנסנו בכבוד ולא בביזוי "בהיתר ולא באיסור". וכן מצינו נוסח זה בדברי הרבה מגאונינו.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב  (בהליכות עולם ח"ב עמוד עג), להעיר על דברי רבינו יוסף חיים, שהרי במסכת סוכה (דף נב:) אמרו, "יצרו של אדם מתגבר עליו  בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו", נמצא שאנו זקוקים לבקש רחמים מה' יתברך שיעזרנו להלחם נגד יצרנו הרע. וכן תיקנו חכמינו זכרונם לברכה בתפלת שחרית "ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עון, וכוף את יצרי להשתעבד לך". נמצא אם כן שאין חשש במה שאנו מבקשים גם כן שיפרנסנו ה' "בהיתר ולא באיסור".

וכן הזכיר בזה את דברי רבינו יעקב עמדין, שהביא שיש שאמרו שלא לומר את הנוסח "ואל תביאיני לידי חטא" שאומרים בברכות השחר, וכתב על זה, "והם דברים תמהים, בטלים ומבוטלים, ומי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו למחוק נוסח זה וכו'. ולכן כתב מרן זצ"ל, שהוא הדין לגבי הנוסח "בהיתר ולא באיסור", שיש לאמרו בלי חשש. 

ואף שיש לחלק בין הדברים, כי בכל התחינות שאנו מבקשים מה' שיעזרנו נגד יצרנו הרע, היא בקשה מה' שיעזור לנו להלחם נגד היצר. אבל בנוסח "הרחמן", הרי אנו מבקשים מה', שהוא בעצמו יפרנסנו בהיתר, וזהו דבר תמוה במקצת, שהרי ה' יתברך עצמו ודאי לא ישלח דברו הטוב בדרך של איסור.

ומכל מקום מאחר ויש לפרש את הדברים כשתי בקשות, האחת, שיפרנסנו ה', והשנייה, שתהיה פרנסתינו בהיתר, לכן נוסח זה של "בהיתר ולא באיסור" הוא נכון על פי ההלכה, וכן נהגו רוב בני עדות המזרח לאומרו בלי שום חשש.

שאלות ותשובות על ההלכה

אחר שהבאתם את לשון הבן איש חי, נכון היה להשלים כדבריו שם לומר במקום "בהיתר ולא באיסור" - "הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ולא בביזוי בנחת ולא בצער ברווח ולא בצמצום" ובפרט שיש טעם רב בהשמטת המלים הללו, וכשם שהערתם בסוף דבריכם.  י' כסלו תשע"ו / 22 בנובמבר 2015

תודה על ההערה. כמו כן יוכל לומר, הרחמן הוא ישלח לנו פרנסה טובה בהיתר ולא באיסור. ובכל זאת מרן זצ"ל קיים את הנוסח המפורסם בפי רוב הספרדים. 

ושמח ליבי גם אני כשמצאתי לחתם סופר שכ׳ בתשובה (או״ח ח״א סי׳ נט) לפרש בקשה זו וז״ל: ״אנו מתפללים שתהיה פרנסתנו בהיתר ולא באיסור, אין הכוונה בלא גניבה וגזילה, שזו אינו בידי שמים, אבל הכוונה דברים האסורים ונצטרך להתירם משום הפסד פרנסתנו, לשיזבן רחמנא מאלו וכיוצא באלו״, עיי״ש י' כסלו תשע"ו / 22 בנובמבר 2015

תודה רבה על ההארה, תזכה למצוות

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה