הלכה ליום שני י"ב חשון תשפ"ב 18 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימנו האהובה

לולו בת אבה ז"ל

אשת חסד, אשר נלקחה לבית עולמה לאחר ייסורים רבים. זכתה לגדל דורות רבים,ובהם תלמידי חכמים.
נפשה בטוב תלין וזרעה יירש ארץ. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הנבטת גרעין אבוקדו וברכת גידולי מים

שאלה: מהי ברכת ירקות שאינם גדלים באדמה, אלא על גבי מים, וכן האם מותר לזרוע גידולי מים בשביעית?

תשובה:
ברכת כמהין ופטריות
במשנה במסכת ברכות (דף מ:) שנינו, על דבר שאין גידולו מן הארץ מברך, "שהכל נהיה בדברו". ובגמרא אמרו, על כמהין (טרפש, כמי'ה) ופטריות אומר, שהכל נהיה בדברו. וטעם הדבר שאין אנו מברכים על פטריות בורא פרי האדמה, לפי שאין עיקר יניקתן של הפטריות מן הקרקע, אלא מן האויר, ולכן אי אפשר לומר עליהן, בורא פרי ה"אדמה", שהרי אינן מפרי האדמה. וכן פסק הרמב"ם (פ"ח ה"ח) ורבינו הטור ומרן השלחן ערוך (ריש סימן רד).

ומכאן נבא לדון בשאלתינו, שבהיות וגידולי המים המצויים בזמנינו (כגון נבטים סיניים וכדומה) אינם גדלים מן האדמה, אלא כל יניקתם היא מן המים, אין לברך עליהם בורא פרי האדמה, אלא שהכל נהיה בדברו.

ולפיכך פסק מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שעל גידולי מים יש לברך "שהכל נהיה בדברו".  ומכל מקום, אם יש ספק בדבר, אם הגידולים גדלים על מים או באדמה, אזי יש ללכת על פי הרוב, שאם רוב אותו המין גדל באדמה, ברכתו האדמה, ואם רוב המים גדל על מים, כגון נבטים, יש לברך עליו שהכל.  

גידולי מים בשנת השמיטה
ולכאורה גם לענין שנת השמיטה, יש להקל אפילו לזרוע בשנת השמיטה גידולים כאלה שאינם גדלים באדמה.

ובאמת שכבר דן בזה הגאון רבי יונה נבון בשו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' ה) ופסק, שאסור לזרוע בשביעית בתוך צלוחית מים עם מעט עפר, משום שדינו כזורע בעציץ בשביעית, שאסור, אף על פי שאינו יונק מן הקרקע ממש.

אולם בנדון שלפנינו שאין שם אפילו מעט עפר, נראה שגם הוא יודה שאין איסור לזרוע באופן כזה בשביעית. וכן פסק למעשה הגאון החזון איש, שמותר לזרוע בשביעית בעציצים של מים, שלא אסרה תורה אלא זריעה כדרכה בעפר, שיש עליו תורת קרקע, כמו שנאמר "שדך" לא תזרע,  אבל זריעה במים בלבד, אין עליה לא תורת קרקע ולא תורת ארץ.

ואף שיש רבים המחמירים בזה, מכל מקום הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א בספרו (שביעית עמוד ש) האריך לדחות דבריהם. וכן פסק לגבי גרעין אבוקדו, שיש הנועצים בו קסמים, ומניחים אותו על גבי מים, והוא מצמיח עלים נאים, שאין בדבר איסור לעשותו בשנת השמיטה, מאחר ואין זו ארץ. ובאמת שבלאו הכי יש להקל בזה בבתים, כמו שביארנו כבר, שבעציץ שאינו נקוב בבית, מותר אפילו לזרוע בעפר בשביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי עציץ נקוב שבבית? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

עציץ שבבית בקרקע מרוצפת, להלכה בלאו הכי דינו כעציץ שאינו נקוב.

ומה בדין עציץ נקוב שיש מתחתיו צלחת פלסטיק? (בבית, או במעקה שבחצר) ט"ז חשון תשע"ה / 9 בנובמבר 2014

כשיש תחתיו צלחת נחשב לעציץ שאינו נקוב.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה