הלכה ליום רביעי כ"ח תשרי תשפ"ה 30 באוקטובר 2024

זלזול הורים ומורים

עוון זלזול הורים הוא עוון גדול מאד, הרבה יותר ממה שנראה לבני אדם.

כי הנה ידוע, שרבותינו האחרונים האריכו לתת תיקון לכל חוטא על חטאו, ולמשל, מי שנשבע לשקר, שעוונו גדול מאד כנודע, הרי תקנתו שיתענה שלשים ושבעה תעניות לכפר על חטאו (ואין אנו נכנסים כאן לענין מעשה, כיצד יש לנהוג בזה בזמנינו שהדורות חלשים). וגדולי המקובלים שהיו יודעים את שרשי הדברים, ויודעים איזה פגם נגרם מכל חטא, הם שידעו כן לתת תיקונים לחוטאים על חטאיהם. והיה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל מספר, שהיו הרבה אנשים באים לפני הגאון המקובל רבי אפרים הכהן זצ"ל (אביו של הגאון חכם שלום כהן זצ"ל), והוא היה כותב לכל אחד ואחד תיקון לפי חטאו.

ולגבי מי שביזה את אביו או אמו, כתב רבינו אליעזר אזכרי בספר חרדים, שתקנתו היא להתענות על חטאו ששים תעניות! ומכאן נלמד כמה חמור העון של מי שאינו זהיר בכבוד אביו ואמו. ואשרי חלקו של הזהיר בזה, כי טובה מדה טובה ממדת פורענות.

דרך מרן זצ"ל
וכאן המקום להזכיר מנהג מרן זצ"ל, שהיה מכבד את אביו ואמו מאד מאד, ובאופן מיוחד נהג כבוד רב כלפי אמו, משום שחש הכרת הטוב עצומה כלפיה, שכן בילדותו, בזמן שהיה שוקד על תלמודו, היתה היא עובדת במקומו בחנות של אביו, ותמיד היתה מעודדת אותו לשקוד על דלתות התורה, ואף שהיה זה בימי דוחק ועוני, היתה שומרת אצלה ממתקים כגון שוקולד וסוכריות יקרות ערך, ומעניקה לו אותם לאחר שהיה שוקד על התורה, ועל ידי כך התעודד להמשיך בשקידת התורה, למרות שכל שכניו וחבריו בני גילו יצאו לעסקים ונהנו מהנאות העולם הזה.

וכאשר התמנה מרן זצ"ל כדיין בבית הדין בפתח תקוה, קנו לו לבוש מיוחד "פראק" של הדיינים. והקפיד מרן זצ"ל ללבוש את הפראק בפעם הראשונה בנוכחות אמו, כדי שתראה אותו בגדולתו ותשמח בלבה. וכן היה תמיד מקפיד לבקרה בביתה ולשמח אותה, ואף לאחר מותה, היה מזכירה לשבח בהקדמות ספריו, אשריה ואשרי חלקה.

וסיפרה לי אמי שתחיה, שפעם באה עם אביה מרן זצ"ל לבקר בבית אמו, ואמו טיפסה על השיש כדי להוריד מן הארון ממתקים עבור נכדתה, ומרן זצ"ל ממש חרד לקראתה, ואמר לה, אמא אמא! אני אעלה, אל תטרחי ככה!

ומן הדברים הללו ילמד כל אדם, להכין את לבו לכבד את הוריו, ואפילו אם הדבר קשה, ולמשל אם הוריו הם אנשים קשים וקפדנים, או חס ושלום חולים ומטריחים הרבה, יזהר מאד לכבדם כראוי, ואדם המכבד את הוריו, יזכה לאריכות ימים ושנים, ויזכה שגם בניו אחריו יכבדו אותו כראוי. ואשריהם אותם קהילות קדושות, אשר רגילים שם הילדים תמיד לכבד את הוריהם הזקנים, ומכלכלים אותם עד שיבתם בבתיהם, ודואגים לכל מחסורם, וראויה היא מצוה גדולה זו שבעבורה יזכו לכל הברכות שבתורה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה