הלכה ליום שלישי כ"ו אב תשע"ה 11 באוגוסט 2015

שאלה: האם חובה ליטול מים אחרונים בסיום כל סעודה עם לחם, והאם גם הנשים מחויבות בזה?

מים אחרונים, כלומר שנוטלים ידים עד הפרק השני של האצבעות אחר הסעודה קודם ברכת המזון, חובה הם מן הדין, ומלבד מה שכך היא תקנת חז"ל, שצריך ליטול מים אחרונים אחר הסעודה, יש בנטילה זו גם טעמים נסתרים על פי דברי רבותינו המקובלים, ולכן חובה ליטול מים אחרונים אחר הסעודה, וכן המנהג, ושלא כאותם שמקילים בזה, וכן הסכמת רוב ככל הפוסקים, וכלשון מרן השלחן ערוך (ריש סי' קפא) "מים אחרונים חובה".

ואף הנשים צריכות ליטול ידיהן למים אחרונים, ואף שבארצות אשכנז היו נשים רבות שלא נהגו ליטול ידיהן למים אחרונים, וכמה גאונים לימדו זכות על מנהגן, מכל מקום דעת רוב גדולי ההוראה שנשים שוות לגמרי לאנשים בחיוב זה, שעליו דרשו רבותינו (בברכות נג:) "והתקדשתם" אלו מים ראשונים, "והייתם קדושים" אלו מים אחרונים. וכן דעת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, וכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, וכן היא דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. וכבר ראינו נשים רבות מזקנות בני ספרד, אשר היו מדקדקות מאד ליטול מים אחרונים, ולא חשבו להקל בזה ראש חלילה, ובודאי מנהגם הוא על פי מה שחונכו אצל אמותיהן הצדקניות בגולה.

לא ירבה במים אחרונים, ועל כל פנים צריך לרחוץ את י"ד פרקי אצבעותיו, ואם היו ידיו מזוהמות, ירחץ ידיו כדי להעביר הזוהמא, שלא לשם מים אחרונים, ושוב יחזור ליטול ידיו במים מועטים לשם מים אחרונים. וכתב הגאון המשנה ברורה (סק"ד), רע עלי המעשה שראיתי שיש אנשים אשר המה זהירים בנטילת מים האחרונים, אבל אינם יוצאים חובת הדין כלל וכלל, מפני שאינם נותנים אלא כמה טיפות מים על קצות האצבעות, אשר אפילו עד סוף הפרק הראשון של האצבעות אין המים מגיעים, ולפעמים מסתפקים בנגיעה בלבד במים, ובאמת, מן הדין חייבים לרחוץ לפחות עד סוף שני פרקי האצבעות. אולם אין חיוב ליטול מים אחרונים מתוך כלי, אלא רשאי ליטול מן הברז.

אין ליטול מים אחרונים על גבי קרקע, מפני ששורה עליהם רוח רעה העלולה להזיק את מי שעובר עליהם, אלא יטלם או לתוך כלי, או לתוך הכיור.

שאלות ותשובות על ההלכה

יצויין שבנות ביתו של מו"ר הגרש"ז אוירבאך זצ"ל לא נהגו מים אחרונים (ראה "ועלהו לא יבול" א', עמ' קעג'). כ"ה חשון תשע"ז / 26 בנובמבר 2016

גם בספרו שלחן שלמה כתב להקל בזה, מכיון שלא נהגו. וגם מרן זצ"ל לא היה מעיר על כך. ויתכן שיש להן על מה לסמוך. אך אנו הבאנו את הדברים כפי שכתבם מרן זצ"ל.

איך מגיעים למניין יד פרקים? בכל אצבע 2 פרקים, 10 אצבעות, 20 פרקים ג' אלול תשע"ה / 18 באוגוסט 2015

הכוונה היא י"ד פרקים בכל יד. כי בכל אצבע יש שלושה פרקים, ובאגודל שני פרקים (קצה האצבע עם הוא נחשב לפרק). כן מבואר בזהר הקדוש בכמה מקומות.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה