הלכה ליום שישי כ"ו תשרי תש"פ 25 באוקטובר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - לשלם עבור המצוות – שנאת עשו לישראל – לברור פירות עבור אורחים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם יש ענין לשלם עבור מצוות בלי לנסות להוריד את המחיר?

תשובה: מובא בספרים שיש ענין להיות ותרן בממונו לגבי מצוות. ולכן כאשר מזדמנת לאדם מצוה, והוא יכול, טוב שישלם בעין יפה ובשמחה. וכן מבואר בגמרא במסכת סוכה שרבן גמליאל קנה אתרוג באלף זוז. ומרן החיד"א הביא (בספר לב דוד דף ל ע"א) שרבינו האר"י היה משלם עבור מצוות כפי שביקש ממנו המוכר בפעם הראשונה.

 

שאלה: האם יתכן מצב שלא תהיה אנטישמיות בעולם?

תשובה: ענין שנאת בני עשיו לבני יעקב, מבואר בפירוש בספר דניאל, ששנאה זו לא תפסק עד לימות המשיח. כי שם מבואר שדניאל ראה ארבע חיות, שלושת הראשונות רמזו למלכות מדי ופרס ויון ששלטו על ישראל, והרביעית שלא מפורש בפסוקים מי היא, היא מלכות אדום, כמו שפירשו רבותינו בתחילת מסכת עבודה זרה. ונתנבא דניאל כי יהיו ישראל כפופים למלכות אדום עד לימות המשיח. וכמובן שהדברים אמורים כלפי שנאת האומות בכללותן, אבל בודאי שיתכנו רבים מאד שאינם מבני ישראל ויאהבו את ישראל ויטיבו להם, ולפעמים הם בכלל חסידי אומות העולם.

 

שאלה: מי שבאו אליו אורחים לשבת, האם מותר לברור כמות גדולה של ענבים יפים מתוך כל הענבים שבמקרר, כדי שהקערה תהיה מכובדת להניחה לפניהם?

תשובה: הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים כתב שאף על פי שאסור לברור בשבת אוכל מתוך פסולת אלא כדי לאכול מיד, מכל מקום עצם ההגשה לפני האורחים, נחשבת כדבר מיידי, ומותר לברור כך בשבת. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה את דבריו, והוכיח בהחלט כי אין להקל בדבר. ולכן אפילו לצורך אורחים, אסור לברור אלא כמות קטנה שיאכלו אותה מיד, או שיאכלו אותה בתוך הסעודה. (וראה בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד קפה).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה