הלכה ליום שישי ה' תשרי תש"פ 4 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמעון בן סימי

לרפואה שלימה בתוך כל חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

דויד

שאלות ותשובות הלכה יומית - אכילת כזית בליל סוכות – תליית הקישוטים בסוכה – קישוטים שנעשו עבור חגים של גויים – סוכה בתוך כלוב רשת

לקט תשובות שנמסרו לשואלים

שאלה: האם יש חובה לאכול את ה"כזית" בסוכה בבת אחת?

תשובה: את הכזית (כלומר, כשלושים גרם פת לחם) בלילה הראשון של סוכות, יש לאכול בבת אחת. כלומר, לכל היותר בתוך שבע וחצי דקות. וכשם שאנו אוכלים כך את המרור והמצה בליל פסח, שהרי אכילת כזית בסוכה בלילה הראשון של סוכות, היא "מצות עשה", כמו אכילת המצה בליל פסח.

 

שאלה: באיזה מרחק מהסכך יש לתלות את הקישוטים בסוכה?

תשובה: את הקישוטים בסוכה יש לתלות צמוד לסכך, כלומר, שלא יהיו רחוקים מהסכך יותר ממרחק של שלושים סנטימטר (בקירוב). ולא יהיו הקישוטים יורדים נמוך יותר שאז יש חשש שיפסלו את הסוכה. אבל כשהם קרובים לסכך בתוך שלושים סנטימטר, הם בטלים לגבי הסכך ואינם פוסלים את הסוכה. (וראה חזון עובדיה עמוד עה).  

 

שאלה: האם מותר לתלות בסוכה קישוטים כשרואים על האריזה שהם מיוצרים עבור "עץ אשוח" של הגויים בחג המולד שלהם?

תשובה: אין בדבר איסור, משום שאף על פי שהיצרן חשב לעשות את הקישוטים כדי שישתמשו בהם לכבוד חג של גויים, הרי "הזמנה לאו מלתא", כלומר, עצם המחשבה על כך שהקישוטים יקשטו את העץ לכבוד החג של הגויים, אין בה די כדי לאסור את השימוש בקישוט לכבוד קישוט הסוכה. ומרן רבינו זצ"ל הוסיף (שם עמוד עז), שיש סברא נוספת להקל בדבר, שהרי היצרן (שהוא בסין) מייצר אלפי קישוטים כאלה בעזרת מכונות חשמליות, ואין כאן מגע יד אדם בכלל, ולכן אין כאן מחשבה פסולה בייצור הקישוטים. ועוד, שהרי נעשו הקישוטים למוכרם לכל דורש, אלא שרוב הלקוחות לוקחים את הקישוטים עבור החג של הנוצרים, ובאופן כזה אין זה נחשב שהקישוטים נעשו דוקא לשם כך.

 

שאלה: אצלינו בפלורידה, הגינות סגורות מכל הכיוונים ברשתות, למניעת יתושים. האם מותר לבנות סוכה מתחת לרשת הזו?

תשובה: הכוונה היא שיש בחצר כמו "כלוב" ענק, שעשוי מרשת. ואת הסוכה בונים מתחת לרשת. ובענין זה ישנה מחלוקת הפוסקים אם סוכה כזו היא כשרה או לא. משום שהרשת שפרושה מעל הסכך, עשוייה מפלסטיק או ממתכת, והיא אינה כשרה לסיכוך. ומאחר והרשת היא צפופה, יש אומרים שהיא נחשבת כמו "תיקרה", (משום שאומרים "לבוד" בין חוטי הרשת, ורואים אותם כאילו מדובר בתקרה שלימה) ואין לבנות סוכה מתחתיה. וזו דעת הב"ח (סימן תרכו) ועוד. אולם לדעת רש"י (סוכה ט.) והתוספות (יז סע"א) ועוד, מאחר והרשת אינה צפופה כל כך, ורוב הצל שבסוכה נעשה על ידי הסכך הכשר, לכן אין אנו מתחשבים כלל ברשת, והסוכה הבנוייה תחתיה כשרה. ולמעשה שאלנו על כך את מרן זצ"ל, ולאחר שעיין בזה (ולימדנו את סוגיית הגמרא בזה), השיב, שאם אין אפשרות אחרת, יוכלו לבנות את הסוכה מתחת לרשתות הללו. והמחמיר תבוא עליו ברכה. (וראה עוד בחזון עובדיה סוכות עמוד סט).

יש לציין שהיתר זה שייך דוקא כאשר הרשת אינה מכסה את רוב אור השמש. כלומר, שהרשת לא תגרום ליותר מארבעים ותשע אחוז צל תחתיה. שאם כן, הסוכה פסולה.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה