הלכה ליום שישי כ"ט אב תשע"ט 30 באוגוסט 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ברכות התורה – חיתוך צמר גפן – ילדים בסליחות

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: אני קמה לסליחות לפנות בוקר. האם עלי לברך ברכות התורה?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן מו סעיף ט) כתב שיש אומרים שאסור לומר פסוקים לפני ברכות התורה, אפילו כשאומרים את הפסוקים בדרך של תפלה ולא בדרך של לימוד. והרמ"א כתב, שהאשכנזים נוהגים לומר סליחות, ורק לאחר מכן לברך ברכות התורה. ומרן בבית יוסף כתב, בשם הארחות חיים, שהמנהג הוא כאשר קמים לסליחות, שקודם כל מברכים ברכות התורה, ורק אחר כך אומרים סליחות. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא בספרו חזון עובדיה (ימים נוראים עמוד ה) שכן פסק בפירוש רבינו הרמב"ם בתשובה.

לכן למעשה, למנהג הספרדים יש לברך ברכות התורה לפני אמירת הסליחות.

 

שאלה: האם מותר לחתוך צמר גפן בשבת (כדי לנקות את מקום הזריקה של סוכרת)?

תשובה: יש לדון בזה מצד איסור "קורע" בשבת, וכן מצד איסור "תיקון כלי". ולמעשה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה באריכות בכמה מקומות, ובין שאר הדברים, הביא את דברי המהר"ם בריסק (בשו"ת ח"ג סימן לה) שכתב שמלאכת קריעה לא שייכת אלא כשמפריד גופים שהיו מחוברים חיבור ממש, אבל קריעת צמר גפן אינה נחשבת קריעה בשבת. וכן למעשה פסק מרן זצ"ל (חזון עובדיה שבת עמוד שעח, לוית חן עמוד ריז), שאין איסור בהפרדת חלק מהצמר גפן בשבת כדי להשתמש בחתיכה לצורך ניקוי מקום הזריקה וכיוצא בזה.

 

שאלה: האם כדאי לקחת את הילדים לסליחות?

תשובה: ילדים שכבר יודעים להתפלל, נכון מאד לקחת אותם לסליחות. שהרי אנו מצווים לחנכם. וכדי שלא יהיו עייפים, יש לקחת אותם לסליחות השכם בבוקר, ולהרגילם לישון בשעה מוקדמת. ואם אפשר, יש לאפשר להם לישון עוד קצת לפני תחילת הלימודים. ואין חובה לקחת את הילד, אם רואים שעל ידי כך הוא יתרשל מהלימודים. אבל חבל מאד להפסיד דבר נפלא כל כך, שגם הילדים יראו ויטעמו את טעמם של הימים הקדושים הללו, וכפי שרק לפני כעשרים שנה, בכל מקום היו המוני ילדים ממלאים את בתי הכנסת לאמירת הסליחות באשמורת. ולכן יש להשתדל לסדר את הדברים כדי שהילדים יוכלו להגיע מידי פעם לסליחות. (אך לא מזמן נפטר איש ירושלים הרה"ג רבי חיים עוזר יודלביץ זצ"ל, בנו של הגאון רבי שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל, והוא היה הולך באשמורת הבוקר לסליחות, יחד עם אשתו ובניו ובנותיו).

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה