הלכה ליום ראשון כ' טבת תשע"ב 15 בינואר 2012

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לדור בן גלית

יהי רצון שיזכה לרפואה שלמה במהרה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, להמתקת הדינים וקימה ממיטת חוליו לעבודת ה' יתברך

הוקדש על ידי

פלוני

שאלה: אם טעה אדם ודיבר בין הברכה לאכילה, האם חייב לברך שנית על מה שבא לאכול?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שחייב אדם לתת מאכל לבהמתו קודם שיבא לאכול בעצמו, ואסור לאדם לטעום שום דבר קודם שיתן מאכל לפני בהמתו, והוא הדין לגבי כל בעל חי שברשותו. וכעת נבא לנדונינו.

בשעה שבא אדם לאכול מן הפת או משאר מיני מאכל שלפניו, אסור לו לשוח (כלומר לומר איזה דבר) בין הברכה לאכילה, משום שהדיבור נחשב להפסק בין הברכה לאכילה, וצריכה הברכה להיות סמוכה לאכילה בלי שום הפסק בינהם. ואם טעה ודיבר, צריך לחזור ולברך בשנית.

ובגמרא במסכת ברכות (מ.) אמרו, שאם שח בצרכי סעודה, כגון שבירך על הפת ואמר הביאו מלח וכיוצא בזה, אינו צריך לחזור ולברך. מפני שדיבור מענין הסעודה אינו נחשב להפסק. וכן אם אמר אדם לאחר שבירך, קודם שטעם, "תנו מאכל לבהמה", מפני שאסור לו לאכול לפני שיתן לבהמתו לאכול, גם כן אין הדיבור הזה נחשב לו להפסק, מפני שאכילת הבהמה היא מענין אכילתו הוא, שהרי אסור לו לאכול עד שיתן לבהמתו לאכול. וכל שהיה הדיבור מענין הסעודה, אין הדיבור נחשב להפסק בין הברכה לאכילה, שהרי הדיבור, גם כן מענין האכילה הוא. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קסז).

על כן להלכה, אסור להפסיק בשום דיבור בין הברכה לאכילה, ואם טעה ודיבר, חייב לחזור שנית ולברך. אבל אם היה הדבור מענין האכילה, כגון שאמר הביאו מלח, או שאמר תנו מאכל לבהמה, או שאמר תנו גם לפלוני לאכול, אינו חוזר לברך, מפני שהדיבור היה מענין הסעודה, ואין זה נחשב הפסק.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שנטל את ידיו לסעודה ולפני שברך המוציא לחם מן הארץ – דיבר, או העיר לילד וכו'
(במיוחד קורה הדבר לצערי בסעודות השבת שמחכים עד שכולם ייטלו את ידיהם).
מה דין מקרה זה? כ"א טבת תשע"ב / 16 בינואר 2012

אדם שדיבר לאחר נטילת ידיים, כגון שהעיר לילד וכדומה, אינו צריך לחזור וליטול את ידיו. וכמו שכבר ביארנו דין זה בעבר.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה