הלכה ליום שישי כ"ו אייר תשע"ט 31 במאי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ישראלי שנוסע לאנגליה – ברירה ביום טוב – נסיעה לרב לכבוד החג

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: אני נוסע לביקור לחג השבועות ללונדון, כיצד עלי לנהוג שם ביום טוב שני?

תשובה: בחוץ לארץ, נוהגים לעשות "יום טוב שני של גלויות", ולכן את חג השבועות יחוגו במשך יומיים. ותושב ארץ ישראל שנוסע לחוץ לארץ, ובדעתו לחזור לארץ ישראל, אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני של גלויות כשהוא נמצא במקום שגרים שם יהודים. ויש אומרים שהאיסור הוא אפילו בצנעה ,(כלומר, גם כשאין שם אנשים). וכן פסק מרן זצ"ל שנכון להחמיר בדבר, שאפילו בצנעה לא לעשות שום מלאכה. (חזו"ע יו"ט עמוד קיא). ורק לענין התפילה, עליך להתפלל להקדים ולברך בבית ברכות התורה, ולאחר מכן להניח תפילין ולקרוא איתם קריאת שמע, ואחר כך תצא לבית הכנסת ותתפלל עם הציבור, אולם אתה תתפלל תפילה של חול בלחש. ואת ההלל תאמר בלי ברכה, וכמו שנוהגים בראש חודש. וכשיתפללו מוסף, תעמוד עם הציבור ותקרא פרקי תהלים.

 

שאלה: האם זה נכון שמותר לברור ביום טוב?

תשובה: אסור לברור ביום טוב כשם שאסור לברור בשבת. יש חילוק בין איסור בורר בשבת לאיסור בורר ביום טוב, שבשבת, מותר לברור, רק כאשר מוציא את האוכל מן הפסולת, ואוכל מיד. אבל ביום טוב, אין צורך שיברור דוקא את האוכל מן הפסולת, אלא יש לברור בצורה הנוחה יותר, שאם הפסולת מרובה, אז יברור את האוכל, ואם האוכל מרובה, אז יברור את הפסולת. לכן אם יש לו מיץ לימון עם גרעינים, מותר להוציא ממנו את הגרעינים ביום טוב. וכל זה דוקא כשבורר באמצעות הידיים, אבל לברור באמצעות כלי מיוחד, אסור, הן בשבת והן ביום טוב. (שלחן ערוך סימן תקי).

 

שאלה: האם יש בעיה מצד ההלכה ליסוע לאדמו"ר שלנו לחג השבועות, בלי האשה והילדים?

תשובה: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל. (ראש השנה טז:). אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד צט), שלא נכון שאדם יעזוב את אשתו ובניו וילך אל רבו הגר בעיר אחרת. שהרי מצוה מן התורה לשמוח ביום טוב יחד עם אשתו ובניו. שנאמר "ושמחת אתה וביתך". ובפרט אם אשתו מקפידה על זה, שבודאי אין לו ליסוע לרבו בניגוד לרצונה. ואין המצוה להקביל פני רבו, אלא כאשר רבו גר באותו מקום שהוא גר בו, שאז יכול לבקר את רבו, ולשוב אל ביתו. ואפילו אם רואה שאשתו מוחלת לו ומרשה לו ליסוע, לא יסע. ורק אם רואה שאשתו ממריצה אותו ומעודדת אותו ליסוע, יכול לנסוע לרבו, ובתנאי שיקיים מצוות שמחה לאשתו, שיקנה לה בגדים ותכשיטים נאים, וכן ידאג לצרכי הילדים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא הבנתי האם מותר לברור או לא, בתחילה כתבתם שלא ולבסוף כן. ב' סיון תשע"ט / 5 ביוני 2019

מותר לברור, אך אסור לברור בכלי. וכן יש לברור תמיד את מה שקל יותר, לדוגמא, אם יש יותר פסולת, אז יש לברור את האוכל, ואם יש יותר אוכל, אז יש לברור את הפסולת. ואין לנפות קמח. 

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה