נאמר במגילת אסתר: "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם". ועל מה שנאמר "משפחה ומשפחה" פירש רש"י: "מתאספין יחד ואוכלים ושותין יחד, וכך קבלו עליהם, שימי הפורים לא יעברו". כלומר, קבלו עליהם היהודים שהיו בזמן מרדכי ואסתר, שבכל הדורות יתכנסו כל בני המשפחה יחד, משום שכאשר יושבים כמה בני משפחה יחד, גדלה השמחה, כפי שעושים במסיבות וסעודות מיוחדות. וביום פורים, מצוה לשמוח.
לכן כתב בספר "סדר היום", שבסעודת פורים, יתעכב על שולחנו לאכול ולשתות יותר ממה שרגיל, ויקבץ כל אנשי ביתו וחבריו על שלחן אחד, כדרך המסיבה שמתאספים יחד הרבה אנשים לעשות סעודה, ומתוך כך מתרבה השמחה, אבל כאשר אדם יושב יחיד וגלמוד, אי אפשר לשמוח כראוי. והפוסקים הביאו את דברי "סדר היום" הללו. ולכן כל אדם יעשה כפי שיש ביכולתו, להשתדל להזמין חברים וקרובים יראי שמים לסעוד עם בני משפחתו, וישמחו יחד ויודו לה' על נסיו שבכל יום עמנו.
סעודת פורים שנמשכת עד מוצאי פורים
דנו הפוסקים, כאשר אוכלים סעודת פורים, והסעודה נמשכת עד מוצאי פורים, האם יש להזכיר "על הנסים" בברכת המזון, או לא? ודיון זה קיים בכל שבוע ושבוע, כאשר סעודה שלישית של שבת נמשכת עד למוצאי שבת, האם יש להזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון או לא?
ובארחות חיים (הלכות פורים סימן לה) כתב בשם רבינו יצחק מקורביל, שאפילו אם סעודת פורים נמשכה עד שעה מאוחרת, יש לומר "על הנסים" בברכת המזון. וכן כתב בהגהות מיימוני (פ"ב מהל' מגילה) בשם מהר"ם מרוטנבורג. אולם רבינו הרא"ש בתשובה (כלל כב סי' ו) כתב, שאם יצא כבר יום פורים, אין להזכיר "על הנסים" בברכת המזון. שהרי כעת כבר אין זה פורים, ולא שייך לומר "שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
וכדברי הרא"ש פסק רבינו הטור (סימן תרצה). שאם התחיל סעודתו ביום ונמשכה עד הלילה לא יאמר על הנסים בברכת המזון.
ומרן השלחן ערוך, הביא את דברי כל הפוסקים הללו בבית יוסף (סימן קפח), ופסק בשלחן ערוך לגבי שבת, שאם היה אוכל עד שיצאה שבת, מזכיר "רצה והחליצנו" בברכת המזון. וכן פסק לגבי פורים (בסימן תרצה), שאם התחיל סעודת פורים ביום, ונמשכה עד הלילה, אומר על הנסים, כי תמיד הולכים אחרי תחילת הסעודה. וכן הלכה, הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים, שאם נמשכה הסעודה עד שעה מאוחרת, יש להזכיר "על הנסים", אף על פי שאין זה יום פורים ממש. מכל מקום, הסעודה הזו, היא סעודה ששייכת לזמן של פורים. ומי שטעה ולא הזכיר "על הנסים" בפורים, אינו חוזר לברך שוב. וכן אם שכח בתפלה, אינו חוזר להתפלל שוב.
- - - - - - - - - -
ימי מלחמה
מאחר והימים מתוחים מאד, ומעת לעת נשמעות אזעקות.
לכן נבאר את הדינים הנוגעים לקריאת המגילה בזמן אזעקה.
כאשר נשמעת אזעקה, ולא נמצאים במקום מוגן, יש לעזוב את המקום ולפנות למרחב מוגן. יש להשתדל שלא לומר שום דבר שאינו הכרחי. לאחר שניתן, יש לשוב לבית הכנסת ולקרוא את המגילה מתחילת הפסוק שבו עצרו.
במקרה והקורא במגילה, אינו מסוגל להמשיך לקרוא, יש לחזור מתחילת המגילה, ללא ברכות.
מצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות וסעודת פורים ניתן ברוך ה' לקיים ללא בעיה.
וה' יבשרנו בשורות טובות, ומי שעשה נסים לאבותינו בימים ההם, הוא יראנו נסים ונפלאות, ויראנו את קץ הפלאות, נשמע ונתבשר בשורות טובות בנפילת כל אויבינו כמאז, ובנצחון ישראל, והשראת השכינה, בגאולה השלימה, במהרה בימינו אמן.
