שאלה: מאחר ואסור להשמיע קול שיר בשבת, האם מותר להשתמש ברימונים של הספר תורה שיש בהם פעמונים?
תשובה: נהגו הספרדים, וגם חלק מהאשכנזים, שבראש הספר תורה קובעים "רימונים" מפוארים, וקבועים בצידיהם פעמונים. (ואצל האשכנזים הם קבועים בצידי ה"כתר"). ומנהג זה הובא בדברי מרן הבית יוסף (יו"ד סימן רפב) בשם רבינו מנוח, שהשומע קול הספר תורה כשמוליכים אותו לתיבה חייב לעמוד אף על פי שהוא אינו רואה את הספר תורה. והטורי זהב העיר על זה, שאם יעשו כן, יהיה אסור להוליך את הספר תורה בשבת. שהרי אסור להשמיע קול על ידי כלי נגינה בשבת. אולם המגן אברהם כתב שמותר לעשות כן, שמחמת כבוד התורה היקלו בדבר, כשם שהיקלו לרקוד ולמחוא כפיים בשמחת תורה לכבודה של תורה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בלוית חן עמוד קפח ובחזון עובדיה ח"ה עמוד רנג) הרחיב את הדברים, שמאחר והמוליך את הספר תורה, אינו מתכוין להשמיע צלילים של נגינה, אלא קולות הפעמונים בלבד, אין זה בכלל הגזירה שלא להשמיע קול בכלי שיר בשבת. ולכן יש להקל בזה.
שאלה: האם מותר לי (אשה) להסתפר אצל ספר גבר?
תשובה: לכאורה אין מקום להקל בזה כלל, שהרי הספר מסתכל באשה ונוגע בה. ואף על פי שיש מקרים שמיקלים לאיש לנהוג כן, כמו ברופא, כאשר אין ברירה אחרת. אולם שם סיבת ההיתר היא משום שהאומן, כמו רופא, טרוד בעבודתו, ולכן מקוים שלא יחטא. (והיתר זה שנוי במחלוקת הפוסקים). אבל ספר, שכל עיסוקו הוא ענין של יופי, בודאי שיש לאסור מן הדין שיספר נשים. ובגמרא במסכת סוטה (ז.) אמר רבי יהודה, שאפילו אשה שחטאה והיו מביאים אותה לבית המקדש וסותרים שערותיה כמו שצותה התורה, מכל מקום אם היה שערה נאה, אסור לסתור אותו. ושם מדובר בניוול לאשה, ואף על פי כן אסר רבי יהודה לעשות כן, למרות שכך צותה התורה. וכל שכן לגבי ספר, שאסור להסתפר אצלו בתכלית האיסור, והרי גם המציאות מעידה שרוב הספרים הללו הם חוטאים ומחטיאים, ורחוקים מאד משמירת גדרי הצניעות. לכן עלייך למצוא ספרית אישה שתספר אותך.
שאלה: ילדתי לפני חודשיים, ומאז לא בירכתי ברכת הגומל. מה עלי לעשות?
תשובה: היולדת צריכה לברך ברכת הגומל. או לבוא לבית הכנסת ולבקש מאדם אחר שבלאו הכי מברך הגומל שיכוין להוציאה ידי חובתה, והיא תשמע את הברכה מפיו ותצא ידי חובה. ואם לא בירכה, נחלקו רבותינו הראשונים עד מתי עוד אפשר לברך. שהארחות חיים בשם הרמב"ן כתב שאפשר לברך רק תוך שלושה ימים. אבל הטור (סימן ריט) כתב שאפשר לברך מתי שיוכל, ואפילו אחרי יותר משלושים יום. ולמעשה פסק מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ג סימן טז), שיש לברך לכתחילה עד שלושה ימים, (וביולדת, טוב שתברך ביום המילה של בנה), אבל אם לא בירך, רשאי לברך אפילו אחר זמן רב. לכן עלייך לברך ברכת הגומל, בפני עשרה מישראל בהקדם האפשרי. ותזכי לרוב נחת מכל יוצאי חלצייך.