הלכה ליום שישי י"ב שבט תשע"ט 18 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הבחור

דוד בן חנה אסתר

שהשם יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויחיהו ברוב טובה

הוקדש על ידי

ידידי המשפחה

שאלות ותשובות הלכה יומית - תכלת – אשה בהבדלה – לימוד בשבת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: כתבתם שאין לשים תכלת בציצית. מדוע מתעלמים מדברי הרבה רבנים שאומרים שיש ענין בתכלת שגילו בשנים האחרונות?

תשובה: אנו כותבים את דעתו של מרן זצ"ל. מרן זצ"ל היה אומר שאין לשים תכלת, משום שאין לנו בירור בענין זה, וכל דבר שאין לנו בו מסורת מאבותינו, אין אנו יכולים לסמוך על השערותינו בו. ועוד, שאמר מרן זצ"ל, שעד לזמן ביאת משיח צדקינו, לא תתגלה התכלת. ואמר כן בשם רבינו האר"י. וכן משמע בגמרא במסכת בבא בתרא (עד.) שרבי יוחנן מספר על ארגז שהיה משובץ במרגליות ואבנים טובות והיה נמצא בים. וכאשר ניסו להוציאו מן הים, יצאה בת קול ואמרה "מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה דשדיא תכלתא לצדיקי לעלמא דאתי". כלומר, מה יש לכם עם הארגז הזה ששייך לאשתו של רבי חנינא בן דוסא, שהצניעה בתוכו את התכלת כדי לשים אותה בציציות של הצדיקים לאחר שיבוא משיח צדקינו. ואם כן מבואר שעד ביאת המשיח לא תהיה תכלת בעולם. (ודברי הגמרא הובאו בהרא"ש פ"ד דגיטין סי' מו). ואף שיש חולקים על זה, מכל מקום אנו כאמור, מביאים את דעתו של מרן זצ"ל, ובפרט שמצאנו לה סימוכין בדברי הגמרא.

 

שאלה: אם אני עושה הבדלה לעצמי במוצאי שבת, האם אני יכולה לשתות מהיין?

תשובה: אף על פי שיש קצת מקור למנהג שנשים לא שותות מהיין של ההבדלה, שכן כתב השל"ה ועוד פוסקים, מכל מקום אין זה מנהג ממש, ואדרבה, בספר מאורי אור כתב שהוא מנהג שאין לו כל כך טעם. ואיך שיהיה, לכל הדעות אשה שעושה הבדלה בעצמה, צריכה לשתות מהיין כפי שהאיש חייב לשתות, ואין לה לחוש לשום חשש בזה. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה ח"ב ((עמוד תח).

 

שאלה: האם יש ענין מיוחד בלימוד התורה בשבת? ומה אעשה אם אני עייף בליל שבת?

תשובה: המקובלים והגאון בן איש חי דיברו הרבה בשבח הלימוד בשבת, שמעלתו גדולה מהלימוד בימות החול. ואיך שיהיה, כל אדם, איש או אשה, צריכים להשתדל ללמוד בשבת הרבה יותר מימות החול, וכבר אמרו רבותינו שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא ללמוד תורה. ואם כל השבוע הוא עוסק במלאכתו, לפחות בשבת יראה לעסוק בתורה. (ויש נשים צדקניות שקוראות תהלים). ואמנם כתב מרן זצ"ל (חזו"ע ח"ב עמוד רטז) שתלמיד חכם שמנדד שינה מעיניו בליל שבת ומרגיש צער, אל יעשה כן, כי שינה בשבת תענוג. מכל מקום אף הוא כתב שאם מרוב חשקו בתורה אינו מרגיש צער, רשאי להשאר ער וללמוד. וכבר כתב מרן החיד"א בספר עבודת הקודש (מורה באצבע סימן ד אות קנג), כלל גדול בכל חיי האדם, כי "מי שאינו מאבד את הזמן, יש לו זמן לכל".

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה