הלכה ליום ראשון ז' כסלו תשע"ד 10 בנובמבר 2013

כח הבחירה

שאלה: כאשר בורא הקדוש ברוך הוא את האדם, גוזר עליו עוד בטרם הולדו אם יהיה חכם או טיפש, יפה או מכוער, וכיוצא בזה, ואם כן מדוע שלא נאמר גם כן, שגוזר הקדוש ברוך הוא על האדם אם יהיה צדיק או רשע, ולכן לא נוכל לדון אף אדם ולחייבו בכלל במצוות, שהרי אין בחירה בידו לבחור בטוב או ברע, מחמת נטייתו הטבעית?

תשובה: נאמר בתורתינו הקדושה (דברים ל) "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע". ומבואר אם כן בפסוק שהבחירה נתונה בידו של כל אדם, ללכת בדרך טובה או ללכת בדרך רעה. ועל כן אם יפנה אדם לדרך טובה, ירבה שכרו הרבה מאד, על פי מאמציו וחשיבותו, כמו שאמרו רבותינו (אבות פ"ה) "לפום צערא אגרא" (לפי גודל הצער כן גודל השכר). ואף על פי שבודאי השם יתברך נוטע בכל אדם תכונות שונות, כי יש אדם אשר ממהר לכעוס יותר מחבירו מצד נטיתו הטבעית, וכן יש אדם שיש בו יותר חמדת הממון מחבירו, ועל ידי כן הוא קרוב יותר לחטוא בעוון גזל, או בעוון ריבית, מכל מקום, אין הנטיה הטבעית גדולה כל כך עד שלא יוכל לכבוש את יצרו. ועל כן הוא מחוייב להתגבר על יצרו, ואז שכרו הרבה מאד, יותר מחבירו שנולד עם נטיות חיוביות מצד טבעו.

וכן שנינו במשנה באבות (פ"ג): הכל צפוי  והרשות נתונה. ופירש רבינו הרמב"ם, הכל צפוי לפניו יתברך, שהוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות (שיודע כל מה שיהיה), ואחר כך אמר, שלא תחשוב שבהיותו יודע כל מה שיהיה, יתחייב שיהיה האדם מוכרח במעשיו (כלומר, שלא תהיה לו בחירה), אין הענין כן, אלא הרשות נתונה ביד האדם בכל מה שיעשה. וכן אמרו רבותינו (בנדה טז:) דרש רבי חנינא בר פפא, אותו מלאך הממונה על ההריון, לילה שמו, והוא נוטל הטיפה שממנה נוצר האדם ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר לפניו, רבונו של עולם, טפה זו מה תהא עליה, גבור או חלש, חכם או טפש, עשיר או עני, ואילו צדיק או רשע אינו אומר, כמו שאמר רבי חנינא, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ופירש רש"י, כל  מדותיו וקורותיו של האדם באות בגזירת מלך (ה' יתברך) חוץ מיראת שמים שהבחירה ביד  האדם.

וכן כתב עוד רבינו הרמב"ם (בפ"ה מהל' תשובה) הרשות נתונה לכל אדם, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, ואין מי שיעכב בידו לעשות טוב או רע. ולא יעלה במחשבתך מה שאומרים הטפשים של אומות העולם שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו (יש באפשרותו) להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם, או סכל, או רחמן, או אכזרי, או כילי (קמצן), או שוע, וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא מי שיגזור עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזו דרך שירצה. והאריך בזה עוד, וסיים, ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה