הלכה ליום שני כ"ח כסלו תשפ"א 14 בדצמבר 2020

ימי החנוכה – ימי האמונה

ידועה המליצה "נתנו רשעים פ"ח לי", פ"ח ראשי תיבות, פורים חנוכה. שבאו על ידי המן ואנטיוכוס, מה שאין כן שאר החגים שכבר ניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא נותן התורה.

ואמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי באמת יש לנו תוצאות גדולות מפורים וחנוכה, שהרי בימי הפורים, קבלו עליהם עם ישראל את קיום התורה שבעל פה באהבה. ואילו בימי החנוכה, התחזקו כל ישראל באמונה שבלב בתורה שבעל פה, כי ראו שמהשמים מסכימים לדברי רבותינו חכמי התלמוד. שהרי מן התורה, הגויים אינם יכולים לטמא את השמנים, ורק חכמים גזרו שיהיה דינם של כל הגויים כדין יהודי טמא, שאם נגע בשמן מיד מטמא אותו. ולכן כל הטומאה שהיתה בשמנים שנמצאו בבית המקדש, היתה רק מדרבנן, כלומר, מכח גזירת רבותינו, ובכל זאת עשה ה' יתברך נס גדול שהשמן שנמצא בפך קטן אחד, הספיק לשמונה ימים. ומכאן ראו כל ישראל עין בעין, איך שה' יתברך מסכים על דברי החכמים.

ובזה רמז מרן זצ"ל, על מה שנאמר "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" כי פקודי ה' הישרים, ששמרנו על כל מצוות התורה, הביאו אותנו לקיים את מצוות פורים ומצות חנוכה, כי "משמחי" לב, ראשי תיבות, מ'קרא מ'גילה ש'מונת י'מי ח'נוכה.

ולפי זה, הוסיף מרן זצ"ל, מובן מדוע לא תיקנו חכמים לערוך סעודות בימי החנוכה, כי ימי החנוכה רומזים לתורה שבעל פה, שהיא ארוכה ורחבה מאד, ואינה נקנית לאדם אלא במיעוט אכילה ושתיה. ואדרבה, מי שרודף אחרי המותרות, ישכח את החוקים ואת התורות. ורק מי שלומד תורה בעמל רב, ואינו שם לב לחסרון הנאות העולם, הוא שיזכה לכתרה של תורה.

ועוד יש לומר, שבימי הפורים היה נס גדול, שלא נהרג אפילו אחד מישראל, לכן היה מן הראוי לתקן משתה ושמחה גדולה, מה שאין כן בימי החנוכה, שלפני הנס הגדול, נהרגו בעוונות הרבים רבים משלומי אמוני ישראל, והיה לישראל צער גדול עליהם, לכן לא תיקנו סעודות בימים אלו בשמחה ומשתה. עד כאן דברי מרן רבינו הגדול זצ"ל.

ועלינו לשים לב, שהנסים שעשה ה' יתברך בימים ההם, לא עשה אלא מאהבתו לעם ישראל, ומכח הנסים הללו, אנו למדים לכלל הנסים שנעשים, אותם הנגלים ואותם הנסתרים, כי בכל יום תמיד עושה ה' נסים לישראל. וגם בימים הללו, אנו רואים בעינינו נסים גדולים שנעשים לנו, ויש לשים לב אליהם, כי הדבר מחייב אותנו להשיב כביכול לה' יתברך, ולשים אל לבנו, כי ה' יתברך אוהבינו, ומצפה לראות את ישראל שבים אליו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום האם החברותא שאני לומד איתו בכולל צריך להיות דומה להשקפותיי או יכול להיות שונה ממש כמו חסיד וליטאי? כ"ט כסלו תשפ"א / 15 בדצמבר 2020

 

השאלה היא, כמה אתם נוחים זה לזה. כי אנשים נוחים, יכולים להסתדר אפילו מהשקפות עולם שונות.   

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה