הלכה ליום ראשון י"א תשרי תשע"ב 9 באוקטובר 2011

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרת אסתר בת מרים ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

שאלה: האם יש להתפלל על אדם רשע שיחזור בתשובה, או שמותר לקללו שיאבד מן העולם?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לקלל שום אדם מישראל, ובסוף דברינו הזכרנו שאמנם מצאנו בכמה מקומות שתלמידי חכמים קללו או התפללו לנפילת שונאיהם, וכתבנו שזאת משום שיש מקרים שבהם מותר לקלל, ונבאר.

בגמרא במסכת בבא קמא (דף צד:) אמרו, ונשיא "בעמך" לא תאור, בעושה מעשה עמך. כלומר, כל מה שאסרה התורה לקלל נשיא, היינו דוקא בנשיא ש"עושה מעשה עמך", שמקיים את מצוות התורה שנתנו לעם ישראל, אבל נשיא שאינו מקיים את מצוות התורה, אין איסור לקללו. וכל שכן סתם אדם שאינו עושה מעשה עמך, שאין שום איסור לקללו. וכן פסקו בפירוש במה מרבותינו הראשונים. וכן פסק הגאון רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים) בביאור הלכה (סי' שכט ס"ב).

והוא הדין לענין העוון החמור לבזות שום אדם מישראל, שזהו דוקא בעושה מעשה עמך, וכן לענין החיוב להוכיח (להעיר) את חבירו כשעושה מעשה איסור, שזהו דוקא באדם העושה מעשה עמך, אבל אם אינו עושה מעשה עמך אין שום חיוב להוכיחו על עוונותיו, וכן אין איסור לבזותו (כמובן באופן מוצדק), וכמו שנראה מדברי הרמב"ם (פ"ו מהל' דעות). וכן פסק בספר חפץ חיים (כלל ז'). וכמו כן מותר לעשות מחלוקת עם הרשעים, כמו שכתב רבינו יונה בספר שערי תשובה (שער ד' סי' נט). (ואמנם יש מקום רב לחלק בין אותם שלא שמרו תורה ומצוות בזמן רבותינו לבין היהודים החילוניים בזמנינו, אך בנקודה זו נגע רק בהלכה הבאה).

אלא שבגמרא בברכות (דף י.), הובא מעשה בבריונים שהיו דרים בשכנותו של רבי מאיר והיו מצערים אותו הרבה, היה מבקש עליהם רבי מאיר רחמים שימותו, אמרה לו אשתו ברוריה, טעמך שאתה מתפלל עליהם שימותו הוא משום שכתוב "יתמו חטאים מן הארץ", וכי כתוב "חוטאים", ועוד שהרי בהמשך הפסוק נאמר "ורשעים עוד אינם", וכי אם ימותו החוטאים הרשעים אינם (כלומר, אין משמעות נכונה למילים אלו אם אמרנו כבר שתמו החוטאים), אלא בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה, ואז רשעים עוד אינם, מפני שיהיו גם  הם צדיקים. ומכאן לכאורה מבואר שאין לקלל את הרשעים, וכן אין לעשות עמהם מחלוקת, אלא להתפלל עליהם שלא יחטאו, ולהשתדל להוכיחם בדרכי נועם לשוב בתשובה שלימה.

אמנם יישוב הדברים הוא, שאדם שהוא חוטא, אך אינו מזיק מבחינה רוחנית לאחרים, וגם אינו חוטא בכדי להכעיס את בוראו (כמו רוב החוטאים, שאינם חוטאים בכדי להכעיס, אלא חוטאים מפני שנח להם ללכת בשרירות לבם אחר תאוות העולם הזה), אין לקללו כלל, אלא יש להתפלל עליו שיחזור למוטב ויעבוד את בוראו, אבל אדם החוטא ומחטיא את הרבים, או שיש בידו שררה ומנצלה על מנת למנוע תורה מישראל, או בכדי להצר לתלמידי חכמים וכדומה, הרי שאין להתפלל על אדם כזה שיחזור בתשובה, כי בכל רגע ורגע הוא מונע תורה וקדושה מישראל, והרי הוא ממשנאי ה' אשר מצוה לשנאתם, כמו שנאמר בתהלים משנאיך ה' אשנא, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. וכן הדין לענין אנשים המפיצים ברבים דברי אפיקורסות כדי להטעות את ישראל, בכל צורה שהיא, או אנשים המפיצים דברי שנאה כנגד תלמידי חכמים וכנגד תורתינו הקדושה, כל אלה אנו מתפללים עליהם שירחם ה' על שארית עמו ויאבד את אלה הרשעים. אם כי לא לנו ניתנה הרשות לפגוע בהם כמובן. וכבר ביארנו בהלכות כבוד הורים, כי אף על פי שיש לו לאדם לכבד את הוריו גם אם אינם שומרי תורה ומצוות, כל זה דוקא אם אינם שומרים תורה ומצוות אך גם אינם מונעים ממנו לשמור תורה, אבך אם הם רודפים אותו ומנגחים את הדת בשנאה, מנעם ה' מכבוד ואין שום חיוב לכבדם כלל. אבל אותם טועים שעושים איסורים ואינם מקימים את המצוות, אין לקללם חלילה, אלא להתפלל לשלומם מבחינה רוחנית, שיעשו כל ישראל אגודה אחת לעבוד את בוראם.

ובהלכה הבאה נדון לענין היהודים שבזמנינו, שלצערינו אינם שומרי תורה ומצוות, מה יחס התורה כלפיהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שאמרה ברוריה לרבי מאיר את הפסוק "ותמו חטאים מן הארץ" המילה חטאים מופיעה עם דגש באות ט במשמעות של אנשים חוטאים כמו שנאמר "סורו מעל אהלי האנשים החטאים האלה". אם כן מדוע בכל זאת רבי מאיר שמע ללימוד שלה? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

השאלה יפה. ואולי יש ליישב, שחטאים בדגש, הכוונה אנשים חוטאים. אבל לאחר שיחזרו בתשובה לא יקראו עוד "חטאים", מה שאין כן חוטאים, שגם אחרי שחזרו בתשובה, יכולים להקרא חוטאים. כל זמן שלא שבו בתשובה שלימה וטהרו מחטאותם.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה