הלכה ליום רביעי כ"ד שבט תש"פ 19 בפברואר 2020

ברכת שהחיינו על ראיית אהוב

שאלה: אדם שנסע לארץ אחרת וחזר לביתו כעבור יותר משלשים יום, ובחזרתו הוא שמח לראות את אשתו או את חבירו החביב עליו מאד, האם עליו לברך ברכת שהחיינו?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (נח:) אמר רבי יהושע בן לוי, הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו. וכן פסק הרמב"ם (בפרק י' מהלכות ברכות). וכתבו התוספות והרא"ש ורבינו יונה (שם), שאין לברך ברכה זו אלא על ראיית חבירו החביב עליו מאד ושמח בראייתו. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן רכה ס"א). ומבואר בפוסקים, שברכות אלו נאמרות בשם ומלכות (ככל הברכות, בהזכרת שם ה'), שהרי הלכה רווחת (בברכות מ:) שכל ברכה שאין בה שם ומלכות, אינה ברכה. וכמו שכתבנו כבר.

אלא שבספר חסד לאלפים כתב, שבזמן הזה, שגברה החנופה בעולם, ויש מי שנראה כאוהב, ובקרבו ישים ארבו (כלומר, בסתר לבבו אינו אוהב כלל את חבירו), איו לברך ברכת שהחיינו, (אלא אם כן למי שהיה בדרך וחזר). וכן פסק רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי, שכעת לא נהגו לברך ברכה זו, ויש טעם למנהג. וכנראה שכוונתו לטעמו של הרב חסד לאלפים.

ומכל מקום לענין הלכה, כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, כי מי שיודע בעצמו שבאמת חבירו חביב עליו ושמח בראייתו, יברך על ראייתו שהחיינו בשם ומלכות. וכן כתב הגאון רבי יוסף ידיד הלוי בספרו ברכת יוסף (העוסק כולו בעניני ברכות). וכן כתבו עוד מהפוסקים. ובשו"ת ישכיל עבדי להרה"ג עובדיה הדאיה כתב, שאפילו לדברי החסד לאלפים, מכל מקום על אביו ואמו ושאר קרוביו החביבים עליו, יברך בשם ומלכות.

ובספר מסעות ירושלים (עמוד עא) כתב, שהאדמו"ר ממונקאטש בעל המנחת אלעזר, בירך שהחיינו בשם ומלכות כאשר ראה את פני קדשו של גדול הדור הסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי זצ"ל. (שהיה גאון מופלא לפני כתשעים שנה אשר כל חכמי ארץ ישראל רעדו מפני גדולתו, והיה שריד לחכמי טורקיה הקדמונים, כי נפטר כבן מאה ושבע עשרה שנים, והיה נינו של תלמיד מהר"א ששון שחי בזמן מרן הבית יוסף). וכן עשה מעשה הגאון הנצי"ב בראותו את הגאון האדר"ת.

ולפיכך הנכון להלכה, כי הרואה את חבירו שחביב עליו מאד (אם יש לו ידיד כזה), ושמח בראייתו, אחר שלשים יום שלא ראהו, מברך שהחיינו. וכן הרואה את אביו או רבו, או קרוב משפחתו החביב עליו מאד, אחר שלשים יום, מברך עליו שהחיינו. והוא הדין לרואה את קרובתו, כגון אשתו, או בתו, או אחותו, או אמו, או נכדתו, החביבות עליו מאד, מברך שהחיינו. אולם יש להזהר בזה שלא לברך על מי שאינו אוהב מאד באמת, כי בזה יבא לידי ברכה לבטלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אשמח לדעת מה המקור לזה שלמרות שדיברו בטלפון אפשר לברך כי שמעתי היום את הרב דוד יוסף אומר שאם דיברו בטלפון אז כבר לא יוכל לברך.תודה כ"ו ניסן תשפ"ג / 17 באפריל 2023

כתבנו שלא יברך, אלא רק שהחיינו. כמו שפסק בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן יז. 

חשוב לציין שהאדם גם לא דיבר עם האהוב, היום עם העידן של הטלפונים, זה יכול להיות יותר נדיר י"ד סיון תשע"ד / 12 ביוני 2014

גם אם דיבר עמו בטלפון, רשאי לברך. ורק לענין ברכת מחיה המתים יש חילוק בזה

האם שיחת וידיאו נחשבת ראיה ואינו מברך כאשר פוגש את חבירו, מאחר וראה אותו בשיחת וידיאו לעתים קרובות? ה' אדר תשע"ד / 5 בפברואר 2014

שיחת וידאו אינה נחשבת ראייה מעיקר הדין, אבל נראה שעל ידי שיחת וידאו, כבר המרחק אינו גדול, והשמחה כשנפגשים אינה גדולה כל כך, ולכן לא יוכל לברך.

ישנם טלפונים ניידים עם שיחות וידאו ואתה רואה ושומע אדם אהוב. האם נכון לברך? כ"ז שבט תשע"ד / 28 בינואר 2014

אם דיבר עמו בטלפון, רשאי לברך, ואם ראה אותו דרך שיחות שרואים זה את זה, ממילא אין לו כל כך שמחה בלבו כשרואה אחר כך את רעהו, ולכן מסתבר שלא יברך.

האם בדורינו, שבו אנשים משוחחים בטלפון או שיחת וידאו, בתוך השלושים יום, רשאים לברך? שהרי לא היו בנתק מוחלט. כ"ז שבט תשע"ד / 28 בינואר 2014

בשיחת טלפון, עדיין יכול לברך אם לבו שמח בראותו את רעהו. ובשיחה שרואים זה את זה, מסתבר שאין השמחה רבה כל כך.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה