הלכה ליום שלישי י"ב סיון תשע"ג 21 במאי 2013

שאלה: האם גם בזמנינו, כאשר רואים חכם גדול בתורה, יש לברך עליו "שחלק מחכמתו ליראיו, והאם יש לברך ברכה זו בשם ומלכות?

תשובה : במסכת ברכות (דף נח.) שנינו בברייתא העוסקת בברכות הראיה, (שהם ברכות שמברכים על ראיית איזה דבר, כגון ברכת האילנות): הרואה חכם מחכמי ישראל אומר, "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו". וכבר ביארנו (בהלכה שעסקה בברכת הרעמים), כי כל ברכה שאינה בשם ומלכות אינה ברכה, (כלומר, ברכה שלא נזכר בה שם שמים, ה', ואלוהינו מלך העולם, כגון שמברך "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו", אינה נחשבת לברכה), ועל כן גם ברכה זו על ראיית חכם, צריך לברכה בשם ומלכות, כלומר שיברך "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו".

אלא שנחלקו הפוסקים אם יש לברך ברכה זו בזמנינו, כי יש סוברים שלא נתקנה ברכה זו אלא חכמי ישראל שהיו בזמן התלמוד והקרובים לזמנם, שהיתה חכמתם בתורה גדולה הרבה מאד, אבל בזמנינו שבעוונות הרבים נתמעטה החכמה, ואם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אף על פי שחכמת גדולי הפוסקים בדורותינו עדיין רבה מאד, מכל מקום אין לברך ברכה זו.

והגאון חיי אדם (כלל סג) הוכיח במישור שאין הדבר כן, אלא גם בזמנינו יש לברך ברכה זו, וזאת מכח דברי הטור שהביא את מה שאמרו עוד בגמרא (נח:) "הרואה חכם גדול המופלג בתורה מברך עליו, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם חכם הרזים", והטור הביא גם את דברי הגמרא להלכה, ומוכח שיש לנו שתי ברכות שונות, האחת לחכם גדול ומופלג בתורה, והיא ברכת "חכם הרזים", שיש מקום לומר שאין לנו תלמיד חכם שראוי לברך עליו ברכה זו בדורות הללו, והשנייה לכל תלמיד חכם, והיא ברכת "שחלק שחכמתו ליראיו", שבודאי שייכת גם בתלמידי חכמים שבזמנינו, שזכנו ה' לשתות ממימי תורתם, מקנקנם וכדם.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א האריך בעניין זה והוכיח גם כן שהעיקר להלכה שיש לברך ברכת שחלק מחכמתו ליראיו גם בזמנינו, וכדברי מרן השלחן ערוך (שחי לפני כארבע מאות שנה), שהביא נוסח ברכה זו להלכה. וכן פסק הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א בספרו שו"ת שבט הלוי. אלא שהוסיף שאין לברך ברכה זו על כל מי שנחשב לתלמיד חכם, (אף על פי שלעניין דיני כבוד וביזוי תלמידי חכמים בודאי שכל תלמיד חכם הוא בכלל זה,) אלא אך ורק על תלמיד חכם ותיק ומנוסה בחכמתו, חכמת התורה, ולומד בה לשמה, ורצוי לבני דורו. והעיד, שכאשר הגיע הגר"י מרוזין (בעל צפנת פענח) לוינא, בירכו עליו הקהל ברכה זו. ובספר הליכות שלמה, סיפר הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהלך עם הגאון רבי דוד בהר"ן לבקר את הגאון החזון איש, ובירך הגר"ד בהר"ן על החזון איש ברכה זו, והחזון איש לא אמר לו דבר. וכן המנהג כיום אצל רבים, שכאשר רואים פני מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, מברכים עליו ברכה זו. וכן כאשר רואים תלמידי חכמים אחרים מגדולי חכמי הדור, הבקיאים בהוראת הלכה למעשה בכל חלקי התורה, מברכים עליהם ברכת שחלק מחכמתו ליראיו.

ורק לאחרונה, כשישב מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א שבעה על בנו, בא לנחמו אחד מגדולי ראשי הישיבות בזמנינו, הוא ראש ישיבת באר יעקב, ובתוך דבריו סיפר, שאביו (הגאון רבי משה שמואל שפירא) היה אוהב נאמן למרן שליט"א, עוד מן הזמן שהיה לומד את הגאון הגרי"ז מבריסק. ולאחר מכן אמר, כי הוא מברך בהכנעה וכפיפות קומה את הברכה, ובירך "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו. ומרן שליט"א לא אמר לו דבר.

וכן בעת שביקר הגאון רבי שריה דיבלצקי שליט"א בבית מרן שליט"א לפני כשנתיים, בירך על מרן שליט"א ברכה זו, ומרן לא אמר לו דבר (אף שקודם לכן ביקר הגאון הנ"ל בבית הגרי"ש אלישיב ז"ל, והלה אמר לו כי לדעתו אין לברך ברכה זו, ובכל זאת הגאון הנ"ל המשיך במנהגו, ובירך כן על מרן שליט"א). מכאן, שיש לברך ברכה זו גם בזמנינו, על גדולי פוסקי הדור, שהשם יתברך יזכינו לראות באורם לאורך ימים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כשאני רואה את הרב בלווין, הראייה מונעת אח"כ ברכה, כאשר רואים את מרן ממש? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

הראיה דרך לוין אינה ראייה. ולכן ניתן לברך אחר כך.

אחת לכמה זמן, צריך לברך ברכת שחלק מחוכמתו, כשרואה את אותו רב? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

אחת לשלושים יום שלא ראה את אותו הרב. כמו רוב ברכות הראייה.

האם גם כשרואים באינטרנט אחד מגדולי הדור מרצה או אומר דברי תורה,צריך לברך את הברכה הנ"ל? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

ראייה בתמונה או אפילו בשידור חי של חכם גדול בתורה, אינה נחשבת ראייה כדי לברך ברכה זו. ורק לגבי ברכת "מחיה המתים" על אדם אהוב ביותר שלא ראהו שנים עשר חודש, הדין הוא, שאם ראה אותו דרך תמונות עדכניות, או קיבל ממנו מכתבים, או דיבר עמו בטלפון, הרי אז אין לברך ברכה זו.

אם רואים את מרן שליט"א בלויין או בהלכה יומית שבאתר, האם לברך בשם ומלכות כשרואים אותו ממש? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

ראייה דרך תמונות ואפילו בשידור חי אינה מספיקה כדי לברך ברכה זו. כי יש צורך בראייה ממש.

כל כמה זמן אפשר לברך על חכם "שחלק מחכמתו ליריאיו"? והאם אפשר לברך ברכה זו גם על גדולי דורינו, מה הקריטריונים לזה, ועל מי אפשר לברך? כ"ב אב תשס"ט / 12 באוגוסט 2009

כתבנו כבר שהברכה היא אחת לל' יום שלא ראה את החכם, אבל אם רואה את החכם בכל יום, אינו מברך אלא בפעם הראשונה שרואהו. צריך שיהיה תלמיד חכם בכל חלקי התורה, ויודע להורות בכל חלקי התורה, ודעתו נשמעת לחכמי דורו. מובן שלא נוכל להתייחס באתר לשמות שעליהם ראוי או לא ראוי לברך ברכה זו. הגאון רבי בן ציון אבא שאול ז"ל לימדנו כי יש לברך על מרן הרב שליט"א ועל הגאון הרב אלישיב.

על מי אפשר לברך שחלק מחכמתו ליראיו? כ"ב אב תשס"ט / 12 באוגוסט 2009

הגאון רבינו בן ציון אבא שאול ז"ל לימדנו לברך על מרן הרב שליט"א ועל הגאון הרב אלישיב שליט"א. יתכן ויש עוד ראויים לזה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה