הלכה ליום שני כ"ו חשון תשפ"ב 1 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

גדעון בן ארגש ז"ל

אוהבים ומתגעגעים ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

כלי טרף שהתערב בכלים אחרים

שאלה: בתי הכניסה בטעות כף בשרית לתוך סיר עם חלב רותח. ולא שמה לב לכך, אלא לאחר זמן שכבר שטפו את כל הכלים והכף הוכנסה למקום ששם כל הכפות הבשריות בבית. האם עלי להגעיל את כל הכפות?

תשובה: כבר ביארנו כמה פעמים, שכל כלי שהשתמשו בו עם מאכל חם, הרי דפנות הכלי בלעו מהטעם של המאכל. ולכן, כל הכלים שאנו משתמשים בהם עם מאכלי חלב, הם נקראים כלים "חלביים", והכלים שמשתמשים בהם לבשר, נקראים כלים "בשריים".

כלי שבלוע מטעם בשר, ולמשל, סיר שבישלו בתוכו בשר, ולאחר מכן בישלו בתוכו חלב, הרי החלב שנתבשל בסיר אסור באכילה, משום שהוא קיבל טעם של בשר מהסיר שנתבשל בתוכו.

כלי "בן יומו"
אולם דין זה נכון רק אם החלב התבשל בסיר שהוא "בן יומו", כלומר, בישלו בתוכו בשר בתוך בתוך העשרים וארבע השעות האחרונות. כי רק באופן כזה, טעם הבשר שבלוע בסיר, הוא טעם טוב, וטעם זה נפלט מהסיר לתוך החלב ואסר אותו באכילה "מן התורה". אבל אם עברו כבר עשרים וארבע שעות משעה שהתבשל בשר בסיר, אין אנו אוסרים את החלב בשתיה, משום שהוא לא קיבל מהסיר טעם טוב של בשר, אלא "טעם לפגם", כלומר, טעם רע, של בשר ישן שטעמו כבר נפגם לגמרי בתוך דפנות הסיר, ואין כח בטעם כזה לאסור את המאכל "בדיעבד". כלומר, לכתחילה, בודאי שאסור לבשל חלב בסיר בשרי. כי רבותינו גזרו שאסור להשתמש בכלים של בשר למאכלי חלב אפילו אחרי עשרים וארבע שעות. אבל אם עשו כן בטעות, וכבר עברו עשרים וארבע שעות מזמן בישול הבשר, אין החלב נאסר באכילה. (אולם הסיר עצמו אסור בשימוש, מאחר והוא בלוע מטעם בשר ומטעם חלב יחד, ויש להגעילו במים רותחים כמו שביארנו כמה פעמים).

כלי שהתערב בכלים אחרים
ומעתה לגבי הנדון שבשאלה שלפנינו. שהבת לקחה כף בשרית, ותחבה אותה לתוך סיר עם חלב רותח. ומעתה הכף אסורה בשימוש, שהרי היא בלועה מטעם של בשר ומטעם של חלב יחד. ולכן יש להגעיל את הכף על ידי טבילה במים רותחים מבעבעים, ולאחר מכן יהיה מותר להשתמש בה בחזרה.

אבל במקרה שלפנינו, הכף התערבבה עם כל הכפות הבשריות שבבית, ועלינו לדון האם חייבים להגעיל את כל הכפות הבשריות, או שאין צורך לעשות כן.

ומרן השלחן ערוך (יורה דעה סימן קב) פסק בזו הלשון: "כלי שנאסר בבליעת איסור, שנתערב באחרים ואינו ניכר (כלומר, אין אפשרות לדעת איזה כלי בלע טעם של איסור), בטל ברוב". כלומר, מאחר והכלי התערב בהרבה כלים אחרים, הרי הוא בטל בתוכם, ואין אנו מחייבים להגעיל את כל הכלים, שהרי מן הדין הכף "התבטלה ברוב", וכל הכלים כשרים לשימוש למאכלי בשר.

ומכל מקום רבותינו הפוסקים נחלקו האם יש חיוב להמתין עשרים וארבע שעות לפני השימוש בכפות הללו, שהרי בתוך עשרים וארבע שעות, יש כאן בודאי טעם של חלב, ולאחר עשרים וארבע שעות הטעם יהיה פגום, ומן התורה כבר יהיה מותר להשתמש אפילו בכף הבעייתית ורק מדרבנן יהיה איסור בדבר, ואז יש לסמוך על מה שהכף התבטלה בשאר הכפות.

ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד פז) שטוב להמתין ולא להשתמש בכפות הללו עד שיעברו עשרים וארבע שעות, ואז יהיה מותר להשתמש בכל הכפות גם בלי הגעלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

למה כאשר סיר שבישלו בו בשר ועברו 24 שעות ולאחר מכן בישלו בו חלב חייב בהגעלה הרי אחרי 24 שעות נפגם הטעם ובעצם אין פה עירבוב של חלב ובשר אשמח לתשובה תודה רבה... כ"ד כסלו תשפ"ב / 28 בנובמבר 2021

מפני שחכמים גזרו על כלי שאינו בן יומוף להתייחס אליו כאילו הוא בן יומו. לכן אנו לא יכולים לבשל בשר בכלי חלבי גם אם עברו עשרים וארבע שעות. ולכן אם בכל זאת בישלו, הרי בלוע בתוך הסיר בשר וחלב, אף על פי שהכל נותן טעם לפגם, הדבר אסור מדרבנן.

האם הדין זהה אם הכניסו כף חלבית לסיר בשרי? או שרק במקרה הזה שרשמתם צריך לנהוג? כ"ב כסלו תשפ"ב / 26 בנובמבר 2021

הדין שווה, אין חילוק בין המקרים

שלום כבוד הרב , יש לנו מגירה אחת במטבח (מטבח מאוד קטן ומינורי, במכירה אנחנו שמים את כל הכפות המזלגות ו כפיות בשר וחלב , מותר לעשות כך? יש סימן היכר כל הכפות ומזלגות והסכינים החלבים ואילו לבשרי הסימן חלק (מבדילים בינהם) כ"ז חשון תשפ"ב / 2 בנובמבר 2021

מותר לעשות כן בלי שום חשש. 

סיר בו בושל בשר ולאחר 12 שעות חלב , האם החלב נאסר, או שמא נאמר כי מכיוון שטעם הבשרי שנתערבב בחלב הנו בטל ב 60 ועל כן מותר ? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

הדבר תלוי אם יש באמת בתוכן הכלי פי שישים ממה שיש בכלי עצמו. ובדרך כלל אין בתוך הכלי פי שישים מדפנותיו. לכן החלב אסור

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה