הלכה ליום ראשון ה' סיון תשפ"א 16 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יהודה בן אסתר

לרפואה שלמה ובריאות איתנה
ולהצלחת כל עם ישראל כוחות הבטחון העומדים על משמר ארצינו

הוקדש על ידי

בני משפחתו

חג השבועות

------------------------

אנו מברכים מכאן את חיילי צבא הגנה לישראל, ובפרט אותם העומדים על המשמר בחג השבועות, שה' יתברך ישרה שכינתו עליהם, שיזכו להצלחה בכל מעשיהם, ויפלו אויביהם תחתיהם, וישלם ה' שכרם מושלם, על עמידתם האיתנה למען ישראל, יזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ברכה והצלחה וכל טוב.

------------------------

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין לתל אביב יפו, עבור "הלכה יומית".

אמרו רבותינו, (מדרש איכה פ"ג), בשעת מתן תורה, הלך הקדוש ברוך הוא בתחילה להר שעיר, אצל בני עשו, אמר להם, מקבלים אתם את התורה?, אמרו לו, מה כתוב בה? אמר להם, "לא תרצח". אמרו לו, הלא היא הברכה אשר בירך יצחק את אבינו עשו "ועל חרבך תחיה", ואם כן אין אנו יכולים בלא הרציחה!

הלך לו למדבר פארן, אצל בני ישמעאל, אמר להם, מקבלים אתם את התורה? אמרו לו, ומה כתוב בה?, אמר להם, "לא תגנוב", אמרו לו, והלא היא ירושה לנו מאבינו, שנאמר "ידו בכל ויד כל בו". אין אנו יכולים בלי לגנוב!

הלך אצל העמונים והמואבים, אמר להם, מקבלים אתם את התורה?, אמרו לו, ומה כתוב בה? אמר להם, "לא תנאף", אמרו לו, כל עיקר אומתינו היא ממזרות, שנאמר "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן", אין אנו יכולים לחיות כך!

בא לו אצל עם ישראל, אמר להם, מקבלים אתם את התורה? אמרו לו, הן!, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע! כלומר, מיד הסכימו לקיים את מצוות ה', עוד לפני שידעו בדיוק במה מדובר.

ואמרו רבותינו, שבשעה שהקדימו בני ישראל ואמרו "נעשה", ולאחר מכן "נשמע", באו שישים ריבוא מלאכי השרת לכל אחד ואחד מבני ישראל וקשרו לו שני כתרים על ראשו, אחד כנגד "נעשה", ואחד כנגד "נשמע".

משמעות האמירה "נעשה ונשמע", היא קבלה מיידית ללא עוררין, קבלה של עול מלכות שמים ושל קיום המצוות, עד כדי כך שקבלו עליהם קבלה זו עוד בטרם שמעו והבינו בדיוק במה מדובר.

ננסה לחדד זאת יותר!

בתלמוד במסכת שבת דף פח. מובא מעשה בצדוקי אחד, שראה את רבא עוסק בתורה בעיון רב, ומתוך טרדתו של רבא להבין את הנאמר, לא הרגיש רבא שהוא בעצם פוצע את אצבעותיו עד זוב דם. אמר לו אותו צדוקי, "אתם עם פזיז, שהרי הקדמתם נעשה לנשמע, ועדיין נשארתם עם אותה פזיזות!"

אכן, היינו פזיזים בשעה שאמרנו "נעשה ונשמע", אך פזיזות זו, היא שזיכתה אותנו בקבלת התורה! אוי לנו אילו היינו דוחים את התשובה ואת ההחלטה לזמן אחר, שכן אחת מדרכי היצר הרע, שכאשר מגיע האדם להתעוררות מסויימת, או כאשר האדם מחליט לקבל עליו קבלה רוחנית טובה, הרי אז עוצר אותו היצר ואומר לו, סבלנות! אל תהיה פזיז מדאי! לכל הפחות תחכה עד מחר ואז תתחיל!

וכשמגיע המחר, האדם כבר מתקרר, וספק רב אם אותה התעוררות שהתנוצצה בו קודם לכן, תמשיך להשפיע עליו בכלל. כאשר יש לאדם רגע של התעוררות לקבלה טובה, לא ידחה את הדברים למחר, לא ינהג בסבלנות ומתינות, אלא יקבל מיד וינהג כמנהגינו לפני מתן תורה, יאמר "נעשה ונשמע!".

משל למה הדבר דומה?

באחת מערי אירופה הטיל שודד דרכים את אימתו על תושבי העיר. הוא ארב להם בדרכים וביערות, שדד את כספם ואף הרג רבים וטובים על לא עוול בכפם. לכידתו, היתה משימה ראשונה במעלה עבור המשטרה המקומית, והמלך בעצמו הקים יחידת לוחמים מיוחדת שתהיה אחראיות על לכידתו של אותו שודד מסוכן, כדי להשיב את השקט והשלווה לבני העיר.
ואמנם, לאחר מרדף ממושך, מבצעים ומארבים, נתפס השודד על ידי יחידות הלוחמים המיוחדת, והושם במעצר עד לתחילת משפטו.
הגיע זמן המשפט. ישבו השופטים ושמעו את רוע מעלליו של השודד, ופסקו פה אחד את דינו לתליה בכיכר העיר.
על במת אבן גדולה בכיכר העיר הוכן עמוד התליה, בראש הבמה ישבו המלך ושרי הממשלה, ולקול תשואות ההמונים הועלה השודד לבמה כשהוא אזוק בידיו וברגליו והועמד על יד הגרדום.
התליין נגש אליו, ובטרם נגש לביצוע גזר הדין, הקריא בפני השודד את גזר הדין, והודיע לו כי על פי חוקי המדינה הוא רשאי לבקש שלוש בקשות אחרונות. בקשה ראשונה, מה הוא מבקש לאכול לפני מותו? בקשה שניה, מה הוא מבקש לשתות לפני מותו? ובקשה שלישית, היכן הוא מבקש להקבר לאחר מותו?

אורו עיניו של השודד, ואמר, "אני מבקש לאכול פלחי אבטיח"!
אבטיח? תהה התליין, עכשיו חורף! אין לנו אבטיח!
אבל אני מבקש אבטיח! התעקש השודד, ואם אין כעת אבטיח, יש לי סבלנות! אני אמתין!
מיד הוזעק למקום היועץ המשפטי לממשלה, עיין בחוק, ופסק, אכן השודד צודק, על פי חוק אי אפשר לבצע את גזר הדין בטרם תתמלא בקשתו האחרונה של השודד. אם אין כעת אבטיח, זכותו להמתין עד הקיץ הבא, עד שיהיה אבטיח!
הסוהרים החזירו את השודד לבית הסוהר, עד בוא הקיץ.
שוב התכנסו כל בני העיר לכיכר העיר, שוב הועמד עמוד התליה, ולכבוד השודד, הובאו אחר כבוד פלחי אבטיח מסודרים. השודד נעמד, והחל לאכול את פלחי האבטיח על פי בקשתו.
לאחר מכן הוא נשאל על ידי התליין, מה תרצה לשתות?
"אני רוצה כוס של מי שלגים"! השיב השודד.
מי שלגים? תהה התליין, אנו כעת בתחילת ימי הקיץ, ומאין אביא לך מי שלגים? שלג יש רק בחורף!
אין בעיה, השיב השודד, יש לי סבלנות, אמתין עד החורף!
הפעם לא הזעיקו את היועץ המשפטי לממשלה, כי הכל כבר ידעו, אין ברירה, יש להמתין לחורף! השודד הוחזר שוב לבית הסוהר, עד שיבואו ימי החורף הקרים.
החורף הגיע, השלג ירד, ושוב הוקמה במת התלייה, המונים התאספו, והשודד הגיע למקום עמוד התליה. התליין הגיש לו כוס מי שלגים, והשודד נעמד ושתה לרווייה.
זכותך לבקש בקשה שלישית! אמר התליין, היכן אתה רוצה להקבר לאחר מותך?
בקשתי פשוטה ביותר, השיב השודד, ברצוני להקבר על יד מלכינו האהוב והנערץ! אמר השודד, כשהוא מצביע לעבר המלך היושב בראש.
אבל המלך עוד חי! זעקו התליין ושרי הממשלה. שנים רבות יחלפו עד שהוא ימות ויובא לקבורה! אין בעיה, השיב השודד, יש לי סבלנות, אני מוכן לחכות ואיני ממהר לשום מקום...

אין ספק, כי הסבלנות היא מדה טובה. אך לכל מידה טובה יש גבול, יש מקום שניתן לנצלה לטובה, אך יש מקום שניתן לנצלה לרעה. לעתים, הסבלנות היא מדה רעה, שבאה מעצת היצר הרע, כאשר אנו מקבלים השראה להתעוררות רוחנית או לקבל עלינו מעשה טוב, אז היצר הרע לוחש באזנינו, מה אתה רץ? לאן אתה ממהר? סבלנות! סבלנות! סבלנות!, נתחיל ממחר, משבוע הבא. או בעצם, משנה הבאה...

זהו קולו של היצר הרע, שברעיון הסבלנות מצליח להשאיר את האדם תקוע במצבו ובמקומו, ולא מאפשר לו להתקדם ולהתפכח. במקרה כזה, ההמלצה היא: חוסר סבלנות!

זהו סוד האמירה של "נעשה ונשמע".

חג שמח! תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להשתמש במסחטה ידנית ביום טוב?
במידה ולא, למה מותר להשתמש בפומפיה ביו"ט ז' סיון תשפ"א / 18 במאי 2021

כתב בשו"ת רבבות אפרים ח"ד (סי' צז אות ע) בשם הגרי"ש אלישיב, שלכן כלי המסחטה הוא מוקצה, כדין כלי שמלאכתו לאיסור. (שו"ת יביע אומר ח"ח חאו"ח ס"ס לו בגליון). ההבדל בין זה למגרדת, כי סחיטה אסורה ביום טוב, ולכן המסחטה היא כלי שמלאכתו לאיסור, מה שאין כן טחינה שמותרת (ביום טוב), ואפילו בכלי המיוחד לכך.
 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה