הלכה ל יום שישי 22 Tammuz 5781 2 יולי 2021

פרשת השבוע - פרשת פנחס

נאמר בפרשה, לאחר שחטאו ישראל ולקחו להם נשים מבנות מואב, "והנה איש מבני ישראל, ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל ישראל, (הוא זמרי בן סלוא שבא לחטוא עם כזבי בת צור, בת מלך מואב), וירא פנחס וכו', וידקור את שניהם, את איש ישראל ואת האשה וכו', וידבר ה' אל משה לאמר, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" (שזכה לכהונת עולם). מבואר, שהואיל ופנחס קינא לכבוד ה' יתברך, ששם נפשו בכפו והלך והרג את זמרי ובכח מעשה זה ניחם ה' על הרעה אשר חשב לעשות לעמו לכלותם, זיכהו ה' במתנה גדולה, שיהיו הוא וזרעו אחריו כהנים גם כן כשאר בני אהרן הכהן.

ומבואר בפסוק, כי המתנה שנתן לו ה' יתברך לפנחס, היתה כהונת עולם, ועל זה אמר ה' יתברך "הנני נותן לו את בריתי שלום", כי השלום הוא סמל מעשיהם של הכהנים.

רבותינו לימדו אותנו, שכל שכר שנותן ה' יתברך לאדם, בא במידה כנגד מידה על מעשיו של אותו אדם, כי אדם הנוהג בגבורה, מן הראוי שתנתן לו מתנה המסמלת גבורה, ואם כן קשה הדבר, כי מעשהו של פנחס לא היה מעשה של שלום, אדרבא, מעשהו היה פעולה מלחמתית, לקום ולהרוג נשיא שבט ישראל ועמו כזבי בת צור, ואם כן מה זאת עשה ה' שנתן לו שכר המסמל את השלום.

אולם כאשר אנו מדייקים בפסוקים, אנו רואים, כי פנחס עשה את מעשה הריגת זמרי מתוך כוונה טהורה לשם ה', ללא כל עירוב של מחשבה אחרת, ללא כוונת נקמה באדם שעושה מעשה שהוא נגד השקפת עולמו של פנחס, אלא אך ורק מפני שאותו מעשה הוא נגד רצון ה' יתברך, ויש בו חילול ה' שאין כמוהו, והחטאת הרבים, ועל כן אזר אומץ, קם מתוך רוח קנאה ששרתה עליו, והמית את זמרי ואת כזבי. ועל זה העיד ה' יתברך בעצמו, באמרו "בקנאו את קנאתי", כי אך ורק קנאה לכבוד ה' יתברך הביאה את פנחס למעשה שעשה, ועל כן היה מעשהו רצוי ביותר לפני ה' יתברך.

והואיל ועל ידי מעשה פנחס, סרה חמתו של ה' יתברך מעל בני ישראל, נמצא כי פנחס השכין שלום בן בני ישראל לאביהם שבשמים, ואין גדולה ממעלת השלום שבין ישראל לאביהם שבשמים, ועל כן נתן לו ה' יתברך שכרו מושלם, מידה כנגד מידה, את מתנת השלום, שהיא הכהונה שנותנת שלום גם כן בין ישראל לאביהם שבשמים, על ידי הקרבת הקרבנות.

קנאי אמיתי לכבוד ה' יתברך, הוא זה המקנא אך ורק לכבוד ה' יתברך, ואין לו כל נגיעה עצמית שמביאה אותו למעשה זה. (ואלו השוללים את הקנאות מכל וכל, ומדברים בשם אהבת ישראל, הצדק אינו בידם, לפי שיש מקום לקנאות כאשר היא מונעת ממחשבה לשם שמים, וכן אלו שבכל דרכיהם נוקטים בשיטות קנאיות, גם כן אין הצדק איתם כמבואר).

מעשה שהיה בישיבה אחת, שהרב שהיה מוסר את השיעור הוצרך לצאת למספר דקות מחדר השיעורים. משראה זאת אחד הבחורים שומעי השיעור, חמד לו לצון, קם ולבש את מעילו של הרב. מיד קם אחד מחשובי הבחורים ודרש מהבחור להוריד את המעיל. משסירב הלה, בא וסטר לו על לחיו, על שהעיז נפשו לפגוע בכבוד רבו. מיד החזיר לו הבחור שלבש את המעיל סטירה תחת הסטירה אשר נתן לו. הלה לא נשאר חייב, וסטר לו שוב על לחיו. עצר אותו הבחור שלבש את המעיל ואמר לו, הסטירה הראשונה שנתת לי, מקבל אני באהבה, לפי שבצדק סטרת לי, כי רתחת על הפגיעה בכבוד רבך, אבל הסטירה השנייה, הלא לא נתת לי אותה אלא מפני שחסת על כבודך, כי אני החזרתי לך סטירה, ולזאת איני מוכן.

יש לנו ללמוד ממעשה זה, כי כשיבא אדם להעיר לחבירו על מעשיו, עליו לכלכל דבריו במשפט, שלא יצא שכרו בהפסדו מחמת דבריו. וכגון אלו שמיד כאשר רואים אדם מדבר בבית הכנסת, הם מזדעקים בקולי קולות ואומרים "לא לדבר", ומביישים את זה שחטא רק באקראי ודיבר בבית הכנסת. (שעוון שיחה בבית הכנסת בפרט בשעת התפילה הוא חמור, וראוי למחות עליו בכל תוקף, מכל מקום ראשית כל יש להעיר על כך בדרכי נועם). ובודאי אילו היתה כוונתם לשם שמים, לא היו נוהגים כך, אלא היו מתבוננים תחילה, ורואים כיצד לשמור על כבוד בית הכנסת בדרך נכונה יותר. וסוף דבר, שלא רק שביישו את חבריהם לחינם, אלא גם אין דבריהם נשמעים כלל. וכמאמר ה' יתברך בספר מלכים (א' פרק יח), שאין הקדוש ברוך הוא חפץ בנבואת מי שהוא מלמד קטגוריה על עם ישראל.

קנאות היא מדה טובה, אך אינה נוהגת אלא לעתים רחוקות, וכמעט אין אדם שראוי לנהוג במידה זו, בזהירות רבה, שלא תתערב שום מחשבה עצמית במעשה הקנאות, כי ברגע שאין הקנאות כולה לשם ה' ולכבודו ולרצונו, אזי מיד הקדוש ברוך הוא אינו חפץ במעשה זה, ואפילו לאליהו הנביא אמר ה' יתברך, לך ותמשח את אלישע הנביא במקומך, כי אין אני חפץ בקנאות שלך. ואף שאתה מבני בניו של פנחס (ויש אומרים שפנחס הוא אליהו בעצמו), מכל מקום עליך להזהר במידת הקנאות, שעל ידה יתרבה כבוד ה' יתברך בעולם, ויעשה רצונו בעולם. בקנאו את "קנאתי", ולא בקנאו לשם דבר אחר.

שבת שלום.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש אזכרה לאבא שלי שתאריך פטירתו ט'ז באב.ממתי עליי להתחיל לומר קדיש השנה? 23 Tammuz 5781 / 3 יולי 2021

עליך להתחיל לומר קדיש מליל שבת ט"ו באב. ובשבת תעלה להפטרה וככל מה שאתה נוהג. ותמשיך לומר קדיש עד לסו, יום ראשון שהוא יום האזכרה. תבורך מפי עליון,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

SI LAVA SUS MANOS Y DECIDE NO COMER

Pregunta: si realizó el lavado ritual de manos –netilat yadaim- y ya en medio de la comida decide no continuar comiendo pan ¿qué debe hacer? Respuesta: Como vimos anteriormente, la persona que se dispone a comer sólo un trozo de pan menor a “cabet......

לקריאת ההלכה

EL ENCENDIDO DE LAS LUMINARIAS DE JANUCÁ

PRECEPTO DEL ENCENDIDO. Todos los ocho días de Janucá  -siendo para el año 5782, comenzará el domingo 28 de noviembre por la noche, es decir víspera del lunes- es una mitzvá encender luminarias. Los sefaradim acostumbran a encender un candelabro por fa......

לקריאת ההלכה

BIRKAT HAMAZON CAMINANDO

Pregunta: Si come mientras está caminando ¿puede pronunciar el Birkat Hamazon asimismo caminando? Respuesta: Como vimos en la entrega anterior, el Birkat Hamazon debe pronunciarse sentado. Esto se concluye del Talmud (Berajot 51ª) donde se estudia que incluso si la pe......

לקריאת ההלכה

PREPARACIÓN DEL TE EN SHABBAT

En la entrega anterior hemos visto la halajá que rige al exprimido del limón en Shabbat, y aclaramos que aún cuando a los efectos halájicos está permitido exprimir el limón en Shabbat, escribe Rabí Ovadia Yosef, z”l, que es apropiado tomar en cu......

לקריאת ההלכה


BENDICION FINAL BORE NEFASHOT

Como hemos visto oportunamente, existen alimentos cuya bendición final es “nefashot”, se trata de alimentos como por ej. Verduras frescas, una zanahoria o frutos que no pertenecen a las especies con que fue bendita la tierra de Israel o bebidas. El texto de esta bendició......

לקריאת ההלכה

ACCIÓN DE PISADO Y EXPRIMIDO EN SHABAT

Ya hemos visto en varias oportunidades, que hay treinta y nueve "oficios principales” prohibidos de hacer en sábado, y cada "oficio padre" tiene "ramificaciones" similares al mismo oficio, los cuales también están prohibidos en la Torá para ......

לקריאת ההלכה

ALIMENTOS PRINCIPALES Y SECUNDARIOS

El Talmud (Berajot 44ª) enseña: Si le ofrecen –al hombre- un alimento sumamente salado- o dulce por demás- (ver tosafot  Ib) como comida principal y la  acompañan con un trozo de pan, pronunciará la bendición correspondiente al a......

לקריאת ההלכה

ALIMENTOS MEZCLADOS 1

En la entrega anterior, hablamos sobre la legislación de dos alimentos cuyas bendiciones son diferentes y uno de ellos se considera principal y otro secundario a éste, en cuyo caso bendice sólo por el alimento principal y exime al secundario. Por lo tanto, si consume un alimento......

לקריאת ההלכה