הלכה ליום שלישי כ"ז אייר תשפ"ד 4 ביוני 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אהרן עזי בן אסתר ז"ל

הוקדש על ידי

המשפחה

סעודת יום טוב של שבועות – יעלה ויבוא

ביום חג השבועות, מצוה לחלק את היום לשנים. חציו יהיה לבית הכנסת ולבית המדרש, וחציו יהיה לאכילה ולשתיה ולשמחה. כמו שדרש רבי יהושע במסכת ביצה (דף טו:), "חציו לה' וחציו לכם".

וכשם שמצוה לכבד ולענג את השבת, כך מצוה לכבד ולענג את הימים הטובים, שנאמר "לקדוש ה' – מכובד!". ולכן אל יצמצם אדם בהוצאותיו לכבוד יום טוב, וכמו שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני! לוו עלי, ואני פורע! וכשם שבשבת יש נשמה יתירה לאדם, כך ביום טוב. וחייב אדם להיות שמח ביום טוב, ואין שמחה לאנשים אלא בבשר ויין. כלומר, תנאי לשמחה, הוא סעודה עם בשר ויין. והנשים אינן שמחות כל כך בבשר ויין, ולכן יש לשמחן בבגדים יפים או בתכשיטים נאים. והילדים הקטנים, יש לשמחם בממתקים.

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש להזכיר בברכת המזון של החגים ושל ראשי חודשים "יעלה ויבוא". והסברנו כיצד ינהג מי שנזכר באמצע ברכת המזון שלא אמר "יעלה ויבוא".

ואם נזכר שלא אמר יעלה ויבוא, לאחר שהתחיל כבר לומר, "האל אבינו מלכינו", שוב אינו יכול לתקן את שטעה, ואז הדין הוא, שלפעמים עליו לחזור ולברך ברכת המזון, ולפעמים אינו צריך לחזור ולברך.

והכלל בזה הוא: שאם חייבים לאכול פת לחם באותה סעודה, אז אמירת "יעלה ויבוא" בברכת המזון היא הכרחית, ואם שכח להזכיר "יעלה ויבוא", עליו לחזור ולברך מתחילת ברכת המזון. אבל אם אכילת פת באותה סעודה אינה חובה, וכמו למשל בסעודת ראש חודש, שאין בכלל חיוב לאכול פת לחם, אם טעה ולא הזכיר יעלה ויבוא, אינו חוזר לברך ברכת המזון. אבל בסעודת ליל חג הפסח, או ליל חג הסוכות, אם טעה ולא הזכיר יעלה ויבוא, עליו לחזור ולברך שוב ברכת המזון, שהרי ישנה חובה גמורה לאכול פת בסעודות הללו.

ולכן לכאורה נראה, שבסעודת חג השבועות, מאחר וחייבים לאכול פת לחם בסעודה זו, אם טעה ולא אמר יעלה ויבוא, עליו לחזור ולברך ברכת המזון. וכפי שבאמת הדין לגבי לילות חג הסוכות וחג הפסח. אלא שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל פסק, שלגבי חג השבועות, הדין שונה, ואם לא הזכיר "יעלה ויבוא", אינו חוזר לברך ברכת המזון. והטעם שחג השבועות שונה משאר החגים בענין זה, הוא משום שיש מחלוקת הפוסקים אודות החיוב לאכול פת בחג השבועות, שיש מרבותינו הראשונים שסוברים שאם אינו רוצה לאכול פת בחג השבועות, רשאי, שלא נצטווינו בפירוש מהתורה אלא באכילת פת בלילה הראשון של חג הפסח, ובלילה הראשון של חג הסוכות, אבל בחג השבועות אין חיוב בזה. ואף על פי שאנו פוסקים להלכה כדעת הרמב"ם והרא"ש שיש חיוב אכילת פת גם בחג השבועות, מכל מקום לעניין חזרה על ברכת המזון, אנו פוסקים לפי הכלל "ספק ברכות להקל", שמפני חומר איסור ברכה לבטלה, כל שיש מחלוקת אם צריך לחזור ולברך, אינו חוזר.

ואף על פי שלגבי ברכת המזון אין אנו נוקטים (בדרך כלל) כפי הכלל "ספק ברכות להקל" משום שברכת המזון היא מן התורה, וספק דאורייתא לחומרא, (וכפי שביארנו בדין מי שנסתפק אם בירך ברכת המזון), מכל מקום, חיוב הזכרת יעלה ויבא בברכת המזון, הוא רק מדרבנן, ולכן כשיש ספק אם יש חיוב לחזור לברך ברכת המזון מפני הזכרת יעלה ויבוא, אנו כן הולכים לפי הכלל "ספק ברכות להקל".

ולסיכום: בחג השבועות, אם טעה ולא הזכיר בברכת המזון "יעלה ויבוא", אינו חוזר לברך שנית.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי ברכת "אשר ברא ימים טובים ... ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים"? כ"ט אייר תשפ"ד / 6 ביוני 2024

יש אומרים שצריך לומר ברוך שנתן ראשי חודשים לעמו ישראל לזכרון. שכן פסק מרן בשלחן ערוך. אבל הספרדים נהגו לומר ברכה זו ללא שם ומלכות, כי יש בזה מחלוקת. חזון עובדיה חנוכה עמוד רנז.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה