הלכה ליום ראשון ג' אלול תשפ"ו 16 באוגוסט 2026

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין. 

משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, ש"אלול", כלומר, משמעות השם של החודש "אלול", היא מלשון "יאללון"  שהוא התרגום הארמי למה שנאמר אודות המרגלים "ויתורו" את ארץ כנען, "ויאללון" ית ארעא דכנען, כלומר, לשון ריגול וחיפוש אחר מעשיו. כי בחודש אלול, מנהג ישראל קדושים לתור אחר מעשיהם, ולבקר את עצמם, כי הם הימים המיוחדים והמסוגלים לתיקון העונות, לחזרה בתשובה שלימה, ולעלות מעלה מעלה בדרך העולה בית אל.

תפלות ימי חודש אלול
בלי ספק, ריבוי התפלה והתשובה מסייעים הרבה מאד לכל אדם, והם שיעמדו לו אחר כך בימי הדין, ראש השנה ויום הכפורים הבאים עלינו לשלום, כדי שיזכה להכתב ולהחתם לחיים טובים, לעושר ואושר ולמלוי כל משאלותיו.

ויש לאדם לעורר את עצמו ולהתנער מתרדמת השגרה הנופלת עליו במסע החיים האפלוליים, כי כמה השתדלויות כל אחד עושה כדי לשפר את מצבו החומרי, בקניית בית או רכב, ובהשקעת כוחותיו עבור מאכלות ערבים, טיולים ובילויים וכיוצא בזה, וכל מה שפועל ועושה, הכל כאין וכאפס לעומת מה שישפר את מצבו החומרי והרוחני כאחד, בעזרת התפלות לאל נורא עלילה בימים הנוראים הללו. וכמו שכתב הגאון החזון איש, שעל ידי התפלה, האדם פועל להטיב את מצבו יותר ממה שיוכל לפעול על ידי השתדלות טבעית שנראה לעין כל שהשתדלות זו מועילה.

תשובה ותפלה וצדקה
אמרו רבותינו בתלמוד ירושלמי (תענית פ"ב), אמר רבי אלעזר, שלשה דברים מבטלין את הגזרה, תפלה (קול), צדקה (ממון), ותשובה (צום). והביא ראיה לזה מן הפסוק. ולכן יש להרבות מאד בימים אלה בכל אלו השלשה, צום, קול, ממון, וכמו שאמר הפייטן "ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה", ומקור הדברים בתלמוד הירושלמי כנזכר. וכתב מרן רבינו הגדול זצוק"ל, שאף על פי שבדורות הקודמים היו מרבים מאד בתעניות בימים אלה, בבחינת "תשובה", מכל מקום בזמנינו שקשה לרוב בני האדם להתענות, יש להרבות עוד ועוד בצדקה יתרה, ומוטב להרבות בצדקה ומעשים טובים בזמנינו יותר מלהתענות, שעל ידי התענית הוא ממעט במלאכת שמים.

וכבר כתבנו כמה פעמים שיש להזהר להעביר את כספי הצדקה לאנשים אחראים, בכדי שיעבירו את המעות לעניים אמתיים, ואין לסמוך בזה על כל אדם, אפילו אם הוא מתהדר כביכול בהמלצות גדולי הדור.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
האם נוהגים מנהגי אבילות והספד בראש חודש? י"ז אלול תש"פ / 6 בספטמבר 2020

אסור להספיד בראש חודש. אבל מי שהוא באבלות, נוהג מנהגי אבלות בראש חודש. 

מה צריך לשים לב כאשר ממנגלים ביום טוב? אילו דברים יש להימנע? י"ז אלול תש"פ / 6 בספטמבר 2020

ביום טוב של ראש השנה לא נכון לעשות כן, כי הוא יום הדין, ואינו חג ככל החגים, אבל מן הדין מותר לעשות כן, ויזהר שלא לכבות את הגחלים. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה