הלכה ליום ראשון ו' אייר תשפ"א 18 באפריל 2021

כל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת

אמרו בפרקי אבות (פ"ג מי"ב), "כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת". ולכאורה פירוש הדברים הוא, שמי שעושה בפועל יותר ממה שהוא יודע, גם החכמה שלו תתקיים. אבל מי שהוא רק לומד, ואינו מקיים, גם החכמה לא תתקיים אצלו.

אולם רבינו הרשב"ץ בספרו מגן אבות פירש, שאין לפרש את המשנה כפשוטה, שמדובר באדם שעושה מעשים טובים יותר ממה שהוא יודע, שהרי אם אין באדם חכמה, איך אפשר שיהיו מעשיו מרובים? והלא אין המעשים הטובים, אלא פרי תבואתה של החכמה, כמו שאמרו "אין בור ירא חטא" (אין אדם שלא לומד ובכל זאת הוא ירא שמים), וכן אמרה התורה, "ולמדתם אותם - ושמרתם לעשותם", שמתוך הלימוד, האדם בא לידי מעשה המצוות.

אלא פירוש הדברים הוא כך, "כל שמעשיו מרובים מחכמתו, חכמתו מתקיימת"? הכוונה היא, שכל מי שמקבל עליו לעשות כל מה שילמד, מיד כשקיבל עליו לעשות, נחשב כאילו עשה כבר, אפילו שעדיין לא עשה דבר. נמצא אם כן, שאדם זה, שעדיין לא למד ולא קיים כלום, כבר משעה שקיבל עליו לעשות כל מה שילמד, רשומים לטובתו מעשים טובים רבים בשמים, על סמך מה שעתיד להיות, שהוא ילמד ויקיים. נמצא שכעת, "מעשיו מרובים מחכמתו", וחכמתו תתקיים לעד!

ומה שאמרו "כל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת", הכוונה היא, שכל מי שלומד הרבה ואינו מקיים, טוב לו שלא למד, וכמו שאמרו באבות דרבי נתן, משל לאחד שהלך אצל חנוני, אמר לו תן לי יין ושמן, אמר לו החנוני, הבא כלי, פתח לו את המשפלת (הוא כלי העשוי מסיבים של עץ דקל שאינו יכול להחזיק שמן), אמר לו החנוני, כלים ראויים אין בידך ואתה מבקש יין ושמן? כך אמר הקדוש ברוך הוא לרשעים, מעשים טובים אין בידכם ואתם מבקשים ללמוד תורה. וכמו שנאמר בספר תהלים, "ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי".

וכן אמרו בגמרא במסכת סנהדרין (קו:) לגבי דואג האדומי, "לא מת דואג, עד ששכח תורתו", שנאמר, "הוא ימות באין מוסר וברוב איולתו ישגה". מפני שהיה לומד ואינו מקיים.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה