הלכה ליום שלישי י"ג ניסן תשפ"ג 4 באפריל 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי מורי

משה בן יעקב ז"ל

לבריאות טובה לכל עם ישראל, אחדות בעם ושנשמע רק בשורות טובות בעזרת השם.

הוקדש על ידי

המשפחה

מגיד - מוציא מצה – מנהג מרן זצ"ל

סדר ליל פסח המסודר בהגדות: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שלחן עורך צפון ברך הלל נרצה".

ובהלכה קודמת ביארנו כמה שיעורי "כזית" יש לאכול מן המצה בליל פסח.

מגיד
כשמגיע בליל הסדר ל"מגיד", יקראו כל בני הבית את ההגדה בתשומת לב ובכוונה. ומנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה, שכל בני הבית (על פי הסדר סביב השלחן) היו קוראים כל אחד קטע אחד בקול רם, וכולם קוראים עמו בלחש. ומידי פעם היה מרן זצ"ל מוסיף איזה ביאור נחמד או מדרש על פי סדר ההגדה.

לא יאריך אדם יותר מדאי ב"מגיד", מפני שיש להקפיד להגיע לאכילת האפיקומן (ב"צפון") לפני חצות הלילה. וגם מפני שכל בני הבית רעבים ומצפים לאכול. ולכן יסדר כל אדם לעצמו את הדברים שלא יאריכו יותר מדאי ב"מגיד", ויאמרו דברי תורה בשעת "שלחן עורך", כשאוכלים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה נוהג בליל פסח, שלאחר סיום הסדר, היה מכנס סביבו את כל נכדיו הקטנים, והיה מספר במשך שעה ארוכה על נסי יציאת מצרים, עשר המכות וקריעת ים סוף, והיה מספר את הדברים בשפה מושכת, שמתאימה לילדים קטנים ממש, והילדים היו יושבים סביבו ושותים בצמא את דבריו עד שעה מאוחרת. ולאחר מכן היה מרן זצ"ל פונה לחדרו, והיה עוסק בעניני הפסח במשך כל הלילה עד תפלת שחרית בשעה שבע בבוקר. וכך נהג מרן זצ"ל במשך רוב ימי חייו. ולאחר מכן בבוקר החג היה אוזר כגיבור חלציו, וממשיך בתפלת הבוקר בשמחה, ולאחר מכן היה סועד בסעודת החג, ומתייחס בסבלנות למסובים, ובפרט לילדים, ולאחר מכן היה פונה לישון במשך שעה או לכל היותר שעתיים, ושוב היה קם ועוסק בתורה במשך כל היום.

מוציא מצה
המצה שיוצאים בה ידי חובה בליל פסח, צריכה להיות מצה שנשמרה משעת קצירה. וזו היא שנקראת "מצה שמורה", כלומר, שמשעת קצירת החיטים השגיחו עליהם שלא תבוא בהם אף טיפת מים. ונכון מאד שאותה מצה תהיה עבודת יד, שנעשתה לשם מצוה. ומכיוון שבנקל עלולות לעלות שאלות חמורות בכשרות המצה, יש להזהר מאד לקנות מצות אך ורק במקום שיש עליהם פיקוח על ידי גוף כשרות רציני. ובזמנינו מצויות ברוך ה' מצות עבודת יד (עגולות) אשר נעשות עבור ליל הסדר תחת השגחה קפדנית, וניתן לרכוש ממצות אלו לליל הסדר.

"על אכילת מצה"
אין לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה" אלא בליל הסדר, אבל בשאר ימי הפסח אכילת המצה אינה חובה, ולכן אין לברך עליה ברכה זו.

שיעור זמן האכילה
את המצה יש לאכול תוך שיעור "אכילת פרס", ולכתחילה יש להזהר לאכול כזית מן המצה תוך שיעור ארבע דקות לכל היותר. (ואם אינו יכול, יאכל תוך שיעור של כשבע וחצי דקות לכל היותר).

חג שמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב.
יש לי גביע יין זכוכית שהשתמשתי בו בימות השנה יחד עם החמץ, אני רוצה להשתמש בו לשתות בליל הסדר כעת רציתי לדעת אם צריך אני להכשירו לחג וכיצד?
תודה רבה חג שמח. י"ד ניסן תשפ"ג / 5 באפריל 2023

יש לשטוף אותו היטב. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה